א.   א) פ"ע, עת' יַחְפֹּז, יַחְפְּזוּ, חָפְזִי, חָפְזָהּ, — אץ לעשות דבר במהירות גדולה מפני בהלה פתאומית, מפני פחד, bschtürzt eilen; s'éffaroucher, agir avec précipitation; act with haste a. fright: שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תַּחְפְּזוּ ואל תערצו מפניהם דבר' כ ג.  וליהונתן בן שאול בן נכה רגלים בן חמש שנִים היה בבא שמעת שאול ויהונתן מיזרעאל ותשאהו אמנתו ותנס ויהי בְּחָפְזָהּ לנוס ויפל ויפסח ש"ב ד ד.  הן יעשק (הבהמות) נהר לא יַחְפֹּּז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו איוב מ כג. — ובמשמ' בלבול הדעת ומהירות ההחלטה מפני תמהון: ואני אמרתי בְחָפְזִי נגרשתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך תהל' לא כג.  אני אמרתי בְחָפְזִי כל האדם כזב שם קיו יא. — ואמר המשורר: צוּפך בזי, אל תִּחְפְּזִי, אל תרגזי, חפצך חזי, יום תעלזי, תוך ביתי ר"מ דרעי הקראי א עב, לקו"ק פה. — ומק', ואמר הפיטן: הנאוה הוצאת מאסור כבל, ושכמה הוסר מענוי סבל, זד תנין מנאץ ומנבל, חֲפוז אחריה להשחית ולחבל יוצר ז' פסח, אותותיך. — ב) °פ"י, חָפַז אותו, קפץ עליו פתאם והבהילו ובלבלו: שהיה דבר לוחץ וחופז השרש' לריב"ג, נחץ.  וטהרת מקום תפלה ודברים החופזים אותו וכוונת הלב רמב"ם תפלה ד א.  דברים החופזים אותו כיצד אם היה צריך לנקביו לא יתפלל שם י.  המקרים המזיקים בדם אותם שראוי שיכוון אליהם בשיחפוזו מאד פרקי משה ח. — ג) °בדקדוק, חָפַז את האות, קראה קריאה מהירה ודחופה אל שלאחריה: ואשר בא על התכונה הראשונה ולא שינתה אותו התכונה השנית בנקוד אלא בדבור בן שהוא נפרד בצרי וסמוך בסגול ואפשר שימשכהו הטעם כמו בן יאיר והוא על תכונתו הראשונה בסגול ואפשר שיחפזנו הטעם (כמו בן אחר שהוא בצירי1) כוזרי ב פ. — ד) °חָפַז זנבו וכדומה, הניעו במהירות גדולה: עת כארי ביער נוהם בעברתו שואג לטרף יַחְפּוז2 זנבו וכמו דם יאדימו עיניו מזרי פחד רמח"ל, לישר' תהל', רהב ותרמית א.

— נִפע', נֶחְפָּז, — כמו קל: וילך שאול מצד ההר מזה ודוד ואנשיו מצד ההר מזה ויהי דוד נֶחְפָּז ללכת מפני שאול ש"א כג כו.  המה ראו כן תמהו נבהלו נֶחְפָּזוּ רעדה אחזתם שם חיל כיולדה תהל' מח ו=ז. — ובהשאלה לדברים אחרים לא בע"ח במליצה: תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יֵחָפֵזוּן יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם תהל' קד ו-ח. —  ובמשמ' * נבהל מאד: פעם אחת נכנס יהודי לאכול שם ולא נטל ידיו והיה סבור שהוא גוי נתן לפניו בשר חזיר וכו' אמר לו זו שאכלת של חזיר היא כיון שאמר לו כך עמדו שערותיו ונבהל ונחפז אמר לו בצנעה יהודי אני ונתת לי בשר חזיר מד"ר במד' כ. —  ואמר הפיטן אדות המלאכים: ובשופר גדול יתקע, וקול דממה דקה ישמע ומלאכים יֵחָפֵזוּן, וחיל ורעדה יאחזון, ויאמרו הנה יום הדין, לפקוד על צבא מרום בדין מוס' א' ר"ה, ונתנה תקף. — ובמשמ' °נמהר ונדחק: כשראה זה שלקח באחרונה נחפז לקנות והיה בסוף היום שחזקתו שהוא שוחט עתה רמב"ם שחיט' יב טו.  היתה נחפזת ללכת לבית אביה הוא, קרבן פסח ב.  אחרי שכתבתי כנחפז ומרוצה מצאתי תשובת הרשב"א שו"ת בנימין זאב ט.  כדמיון אשה מצרה וחרדה לכליון חרוץ נחפזת ללכת הלוך וזועקה אל המלך נופת צופים ב יג.  כן דרך כל אדם לכפול דבורו כשהוא נחפז לשאול דבר חזקוני, תולדות כה כט.  המבוהלין ונחפזים בדעתן והמשתגעים ביותר הרי אלו בכלל השוטים טור, עדות לה יא. — והדבר נֶחְפָּז, נחוץ, שצריך למהר לעשותו: ולענין לסטים נראין הדברים שלבו של אדם בהול עליהן כדליקה שהרי הצלתן נחפזת אפילו בלא איסור שבת ר"נ על הרי"ף, שבת סו.. — ובדקדוק, °אות נֶחְפֶּזֶת, הֲגוּיָה במהירות: ואם תפול ואו העטוף על אות נחה נראית תקרא אלף נחפזת [אלף מקובץ] כמו וּקראתם הרקמה, שער יח.  ואם היה הנח הנראה יוד תרפה היוד ותונע הואו בשבר להורות על יוד הרפה והיה העקר הואו להיות נחפזת שם.  ואם תפול ואו העטוף על במ"ף נעה באיזו תנועה שתהיה תקרא הואו ההיא אלף נחפזת כאמרו ומלאו פני תבל שם.

— פִע', °חִפֵּז, — בדקדוק, כמו חָפַז משמ' ג: ואם יהיה במקום הנח הנראה הזה אות גרונית נעה בשבא ופתח  יהפך הקבוץ פתחה בעבור שהמבטא בו בקבוץ קשה עליהם כאשר נאמר וַאכלהו ויכלהו המשפט לחפז ולקבץ כמו וּרגמהו הרקמה, שער יח.  

— פֻע', °חֻפַּז, — כמו נֶחְפַּז: טרם חֻמצה חררה חֻפָּזוּ לצאת בכישור, יצאו לקץ רץ דוד רך לתשור ר"א קליר, יוצר ב פסח, אסירים.

— הִפע', °הֶחְפִּיז, — הֶחְפִּיז אותו, עשה שיחפז, שיבָהל: נותן אימות, מַחְפִּיז אֻמות, נוסו נואמות, מקול בוך שופר מוסף א ר"ה, אשא דעי.