חָפְשִׁיּוּת

°, ש"נ, — מעמד מי שהוא חפשי:  וכל אשר היו כנועים תחת ירושלם חפש פומפיוס בחפשיות מלהיותם עבדי ירושלם (יוסיפון לט).  שהיא תאמת לנו מציאות טבע האפשר וחפשיות הבחירה האנושית ההכרחי מאד בחק התורה (מנח' קנא' לר"י מפיסא 44).  שאין המשל הזה מחקה ומצייר כל ענינו של אדם שהרי לא נרשם בו ענין חפשיותו בפעולותיו (ר"י מוסקטו, נפוצ' יהודה א).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים