ת"ז, לנק' חָפְשִׁית, מ"ר חָפְשִׁים, חָפְשִׁיּוֹת, — א) שאינו עבד, שאינו שָׁבוּי, freier; libre; free: קטן וגדול שם הוא ועבד חָפְשִׁי מאדניו (איוב ג יט). — יצא העבד חָפְשִׁי, לַחָפְשִׁי, נשתחרר, שאיננו יותר עבד: כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לַחָפְשִׁי חנם (שמות כא ב).  ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חָפְשִׁי והגישו אדניו אל האלהים (שם ה-ו). — ושלח אותו חָפְשִׁי, לַחָפְשִׁי: וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לַחָפְשִׁי ישלחנו תחת עינו ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לַחָפְשִׁי ישלחנו תחת שנו (שם כו-כז).  ובשנה השביעת תשלחנו (את העבד) חָפְשִׁי מעמך (דבר' יה יב).  לא יקשה בעינך בשלחך אתו חָפְשִׁי מעמך (שם יח).  ועבדך שש שנים ושלחתו חָפְשִׁי מעמך (ירמ' לד יד).  — ומ"ר: לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו העברי והעבריה חָפְשִׁים לבלתי עבד בם וכו' וישובו אחרי כן וישיבו את העבדים ואת השפחות אשר שלחו חָפְשִׁים ויכבישום (ירמ' לד ט-יא). — ושְׁבוּיִם: פתח חרצובות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חָפְשִׁים וכל מוטה תנתקו (ישע' נח ו). — ובהשאלה לפֶרֶא וכדומה: מי שלח פרא חָפְשִׁי ומסרות ערוד מי פתח (איוב לט ה). — ופטור מן המסים והעבודות להמלכות: ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העלה הזה כי לחרף את ישראל עלה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חָפְשִׁי בישראל (ש"א יז כה). — °ולנק': ואמר (אלכסנדר מוקדון) לאנשי ירושלים שישאלו חסד ושאלו כי שבע שנים תהיה ירושלים חפשית בלא מס (ספ' יוחסין ו). — ובהשאלה: כיון שאדם מת נעשה חפשי מן המצות (ירוש' כלא' ט לב.). — וברוחניות, חפשי במחשבתו, שאינו מוכרח: וכל אדם חפשי בסברתו ודעתו לא אנוס ומוכרח (ר"י רברבנאל, נחל' אבות ד).  אולי יושקע (האדם) בחטאים ותהיה בריאתו ובריאת עולם לבטלה אחר שבחירתו חפשית (ר"מ אלשיך, איוב לח ד). — והשתמשו בו בזמן החדש בענין דעות ואמונות, במשמ' שאינו מאמין בדברים מקֻבלים, בעניני הדת וכדומה. — ב) °ש"ז, מ"ר חָפְשִׁים, מטבֵע, franc: מודה אני החתום למטה הודאה ברורה וכו' שמכרתי הספר הזה הנקרא הילקוט אל הנעלה דון מאישטרי קשקש קריישנט בעד שנים חפשים בטוב לב ובנפש חפצה לא אנוס ולא מוטעה (REJ 1887, 102).