* 1, ש"ז, — ירק ממין הבצלים, יגדל בא"י במקומות החול, וקוראים לו גם °בצל העכבר, ובלעז בצל הים, Meerzwiebel; scille; squill: אין נוטעין יחור של תאנה לתוך החצב2 שיהא מקירו (כלא' א ח). החצב ר' שמעון אומר כלאים (בכרם) וחכמים אומרים אינו כלאים (תוספתא שם ג יו). מטלטלין את החצב מפני שהוא מאכל לצביים (שפ שבת יד ח). המצר והחצב מפסיקין בנכסי הגר אבל לענין פאה וטומאה לא (ב"ב קנה.), ועי' *חֲצוּבָה.
1 רק עבר' וארמ', ועי' הערה לקמן.
2 כך גרס' הערוך, וכך במשנ' עם גוף פרוש הרמב"ם בערב', ובכ"י, בנוסח' החצוב. והנה נעלם כבר מהקדמונ' איזה ירק קראו היהודים בשם זה, ועפ"י דברי אבא אריכא (ב"ב נו.) שהעיד שבו תיחם יהושע את הארץ, אמרו המפרשים ר"נ גאון, ר"ח ואחרים שהוא צמח ששרשיו בֹקעים עמק וזקוף בקרקע ואינם נוטים לכאן ולכאן. ואמר רה"ג (תש' הגא', הרכבי מז). שהוא אלתי'ל בערב'. אבל, כבר הוכיח עמנואל לֶו (J.Löw. Festchr. J. Levy's 70 Geb.) כי זהו הירק ממין הבצל הרשום בפנים, עפ"י עדותו של חכם הצמחים Achersohn , כי עוד היום נוהגים הפלחים בטרבלוס וגם באלעריש לתחם את שדותיהם בצמח הבצלי הזה, וכן העידו סופרי הרומאים שהיה נהוג בזמן ההוא לתחוב יחור של תאנה בירק הבצלי הזה לשמר על התאנה מפני התולעים, וגם בדבר אכילת הצבאים העיד החכם שוינפורט כי מינים דומים לזה בא"י הם באמת מאכל צבאים.