ג. חָצָב
*, ש"ז, — מין תמר קשה, harte Dattelart; dattls dures; hard dates: אף דקל טב וחצב1 ונקליבס אסור למכור לעכו"ם (ע"ז א ה).
1 כך בערוך וכ"י, והנוסח' במשנ' ירוש' חצד. והנה כבר פרשו בגמ' שם יד:. שהוא קשבא, והוא בערב' קשב قشب, תמרים יבשים. וערוך ורמב"ם פרשו במשמ' קני הסֻכר, מפני שחשבו כי קשבא הוא קצב قصب בערב' (לֶו, שהצמ"ח).