פ"י, —  קל לא נמצא במקרא.

— פִע', חִשֵּׁק, —  חִשֵּׁק את העמוד וכדומה, עשה לו חשֻקים בכסף או בזהב:  עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וְחִשַּׁק אתם (שמות לח כח).

— קל, *חָשַׁק דבר בדבר, כמו הדביק, חָשַּׁק השפתים זו בזו, הדביק אותם זו בזו:  ישמעאל אחי חשוק שפתותיך זו בזו ואל תבהל להשיב (ע"ז לה.).

—  פֻע', *חֻשַּׁק, מְחֻשָּׁק, —  שחִשְׁקוּהו וקשטוהו:  רוני רוני השיטה התנופפי ברוב הדרך המחושקת בריקמי זהב המהוללה בדביר ארמון ומפוארה בעדי עדיים (ע"ז כד:). —  ואמר המשורר:  אכול גזה משחקת, כמו ברק וברקת, אשר תראה אדומה עת ועת אחר ירקרקת, ותתהפך כמו חולה בירקון ודלקת, כאלו היא גליל כסף ובזהב מחושקת (רשב"ג, חידה על התפוח, האסיף תרנ"ד).  אשא לבבי לכף אביט בעיני תהום בזהב צדקה אֲשורנה מחושקת (ערוג' הבשם לב).

— נפִע', °נֶחְשַׁק, —  עשו לו חִשֻּׁק, כעין טבעת סביב להדקו:  ואם בא להגעיל סכינים המחושקים כסף אצל הקתא ובראשם מסתמ' מעיקר' בחידושן נחשקו וכבולען כך פולטן ואם אחר תשמישן נחשקו צריך להסירם טרם שמגעיל  (מהרי"ל, הלכ' הגעלה).