1, פ"י, עת' יַחְשֹׁק, — היה לו חֵשֶׁק, חָשַׁק לעשות דבר, חפץ ורצה, Lust haben; désirer; to desire: ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה וכו' ואת חשק שלמה אשר חָשַׁק לבנות בירושלם מ"א ט יט. — ובפרט חָשַׁק בפלוני, היה לו חשק במשמ' אהבה בין זו"נ: שכם בני חָשְׁקָה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה בראש' לד ח. וראית בשביה אשת יפת תאר וְחָשַׁקְתָּ בה ולקחת לך לאשה דבר' כא יא. — וגם במשמ' נטיה בכלל: לא מרבכם מכל העמים חָשַׁק יי' בכם ויבחר בכם דבר' ז ז. כי בי חָשַׁק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי תהל' צא יד. — וחָשַׁק את פלוני מן דבר, חשק בו והצילו מהדבר: ואתה חָשַׁקְתָּ2 נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל חטאי ישע' לח יז. — ובתו"מ: אמר לו (בן עזאי לר"א) מה אעשה חשקה נפשי בתורה ויתקיים העולם על ידי אחרים תוספתא יבמ' ח ד. נתגרשה תלך ותידבק בערביים שחשקה נפשה בהם ירוש' סוף נדר'. אמר להם הקב"ה לישראל חושקני בכם שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם לפני חול' פט.. — ואמר הפיטן: טנא בכורים למאה חננתו, לקרבן ניחוח חשקתו, יחדו בכל לבם דצו, לעשות רצונך רצו סליח' ד' עשי"ת, איתן. ודברו (המלאכים) לפני צור ואמרו לו, מה אנוש כי תגדלו, ומה תחשבהו למקומנו להעלו, קנין שעשועים להנחילו, והשיבם אל הניחו לו, מאז חשקתיו להגדילו, קנין שעשועים לנחלו יוצ' א שבוע', אלה. הגֵה תמיד בתורת אל ודתו, ואוֵּה וחשוק לישב בביתו רה"ג, מוסר השכל. — ופָעוּל:  בשורי עצבך אדאג ואגיל בדעתי אחריתך כי חשוקה ר"ש הנגיד, נדיבותך. כאין נשאו מרוב חלקיו, בחלותו פני רעיו חשוקיו, וראו בחצי יום דמותו, ועל כן יאמרו קו אחרי קו רשב"ג, כאין נשאו. אהבתיו בעודי באמת ובתם לבב והיה גמולי שוא ושקר תמורתי, ולאל מיודעי חשוקי אשר ארחו ורחק בעת רחקם משושי ושמחתי הוא, ידידי. למבין נסתרים, שתי עיני ארים, למלט נותרים, חמודים וחשוקים ראב"ע, נדוד הסיר. בקשת החכמה הוא חשוק מאד ואעפ"י שהוא רחוק להשיגו רלב"ג קהל' ח. כי עניינה (של החכמה) הוא חשוק למשתדל בה כ"כ עד שלא יתן שינה לעיניו מרוב העומק והמבוכות הנופלות בה שם. לפי שהשאלה הזאת (אם העולם הוא קדום) למעלתה היא חשוקה בטבע לכל מעיין הוא, הקד' מלחמ' ה'. וכל מגדיו (של חדש אב) חשוקים ופירותיו מתוקים ר"י חריזי, תחכמוני ה. נפתה לבבך בתמונה הלבנה ובאשפה היפה ובמראה הנאה והרקה החשוקה שם לא. ועוד עשיתי בענין התשוקה והחברה החשוקה שם נ. לעזיאל בחיר האל פעולות, לשומעיהם חשוקות ואהובות שם מו. ומדות האמת אצלו חשוקים, ומדבשו יקבינו משיקים רס"ע בן יוסף, מטמו' נסתר' יג. — ואמר הפיטן: תמכו כבוד נוחלי תעודה, שותפו במתן יקרה וחמודה, רצויה חשוקה מכל כלי חמדה יוצ' ב' שבוע', תמכו. אלה העדות והחקים, אשר נתנו לעם חשוקים, בקולות ושופרות ולפידים וברקים יוצ' א' שבוע', אלה. 

— נִפע', *נֶחְשַׁק, — שחשקו בו: חיי יין ושכר ימתקו ומשניהם מוצא אוצר ילד ועיר יעמידו שם ומשניהם אשה נחשקת ב"ס גני' מ יח-יט. פרוש נחשק לביתך שהוא קדש שרשי רד"ק, אוה. כי הם (החקירות) מטבעם נחשקות ונכספות למעיינים אשר הם הוצאת דבר מתוך דבר ביבאגו, דרך אמונ' ב ב. והמה סבת כל מהותם כחם ופעולתם נוראות בעלילותם ומופלאות בעצמותם מכל המצויים נכספות ונחשקות שעה"ש לר"א אירירו ז י.

— פִע', *חִשֵּׁק, — חִשֵּׁק את עצמו בדבר, התאמץ וגרם שיחשק: החכם עיניו בראשו ועיני כסיל בקצה ארץ מסתכל למה שיש לפניו ומשכח סופו חשק עצמך במצוה לנשאת עושי את המצוה3 כלה רבתי ד. 

— פֻע', *חֻשַּׁק, מְחֻשָּׁק, — שחשקו בו: שנתפס בפי ראשונים על האמונה הנפלאה המחושקה בכל העולמות אגר' ר"א היכיני, REJ, 214.

— הִתפע', °הִתְחַשֵּׁק, — כמו חָשַׁק: צורת האשה בחשוקה מתחשקת ועל דודה מתרפקת משל הקדמוני ב.