ש"ז, מ"ר חֲשֻׁקִים, —  א) קשוט דבר בפרט בקביעת כסף או זהב בתוכו, Verzierung; ornementation:  ווי העמדים וַחֲשֻׁקֵיהֶם1 כסף (שמות כז י).  וויהם (של העמודים) כסף וצפוי ראשיהם וַחֲשֻׁקֵיהֶם כסף (שם לח יט).  ואת עמודיו (של האהל עשה) חמשה ואת וויהם וצפה ראשיהם וַחֲשֻׁקֵיהֶם זהב (שם לו לח). —  ב) °כעין טבעת פחות או יותר גדולה יעשו סביב גוף של כלי וכדומה להדקו יחד2, Reifen; cercle; hoop:  חשוק של כסף או זהב סביב ראשה (מחז' ויטרי לב).  כלי של עץ החשוק בחשוקי ברזל (ר"א בן ירחי, המנהיג, פסח ט).  ויכה את בורז ביד חזקה ובחפץ גדול ובכעס וחמה רבה בענין שחשוקי האוכף של בורז נשברו ובכן נפל לארץ והסוס הלך בשדה (מלך ארטוש, או"ט, ברלינר 1885).  נשאל אם מותר בשבת לפתוח אותו (חבית של דגים) ע"י הסרת החשוקים לאכול הדגים או אסור (חמדה"י א יד).  שופר שגלדו דק ועשו לו חשוקים של ברזל (הלכ' קטנ', או"ח עו)