ש"ז, —  עשב יבש דק, trock. Gras; herbe sèche; dry grass:  לכן כאכל קש לשון אש וַחֲשַׁשׁ1 להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה (ישע' ה כד).  תהרו חֲשַׁשׁ תלדו קש (שם לג יא). —  ומ"ר °חֲשָׁשִׁים: ואין יתרון לחזק התרנים ואין חמדה לתחבולת ישישים, ונחשבו לקוץ תרני ארזים ונהפכו לקנים הברושים, ונטל חול בגבהים כתבן וברזלי אבנים כחששים (ר"י הלוי, התרדוף נערות). —  ואמר הפיטן:  חשמלי מרכבה, חֲשָׁשָׁם לא כבה, חשים בלי עכבה, חרדים ומזיעים (יוצ' שחוה"מ סכות, ירוצצו).