° 1, חֶשֶׁשׁ2, ש"ז, — מה שאדם חשֵׁשׁ: ומפני שאנו חוששין נמי עוד חשש אחד כי שמא לאחר פריעת שטר זה המחודש יוציא ראובן אותו שטר הראשון ((ספ' השטר' לר"י ברצלוני 33)).  ואנו בית דין שראינו שחששו חשש קבלנו מידו אותו השטר והוזקקנו לעדותן של עדים (שם 45).  ויבואו לומר שאין הכלים צריכין הערב שמש מפני זה החשש גזרו טומאה עליהם (רמב"ם כלים יב ב).  לא היו עושין כן אלא מחשש חולשת כ"ג שהיה צריך להביא בידו מזרק מלא דם עד לכבש שהיה בדרום והיו מקצרין לו את הדרך (המאירי יומא ג).  אין שולחים מטלטלים או סחורה של יתומים בדרך ים ולא בדרך שיש בה ספק אונס אלא שכר שיש בו חשש שמא יחמיץ (שו"ע תו"מ רצ י).