°, ש"נ, — כמו חֶשֶׁר: חשרת כברה, חשור לרוח נשברה, מים חזז בגבורה, למביני עתי ברה (ר"א קליר, תפי' גשם, יפתח).  חדש אשר רביבים בו מריקים, חשרת מים למלאות רקים (מוס' שבת החדש, הנה זה).  חן וחסד יחובר, לחנני על דבר, חשרת מים יעבר, כי הנה הסתו עבר (תפי' טל, ארשה).  חשרת מים עליהם העביר כי עברו תורות חלפו חוק (רשב"ג, ארץ במדה יסד).  כן רגע לא אנוח, בבשר וברוח, כן תמיד אסובבה, עד זקנה ועד שיבה, וכגלגל בית רחים, מורדף מחשרת מים, על כן רעי בו חפצתי, עד כה את פי קפצתי, כי מעבודה קשה, רוחי רפיון לבשה (אגר' יל"ג א מז).