חֲשִׂיפָה
*ש"נ, — שה"פ מן חָשַׂף: הקב"ה דרכו בקדושה דיבורו בקדושה ויישובו בקדושה חשיפת זרועו בקדושה (ירוש' ברכ' ט יג).. — ואמר הפיטן: שריגי הלבינו והשליכוני בחשיפה, שום שמוני לשמה וקצפה (איל' השחר, יום ו, אני הכרם). — ומ"ר: הוא החזיק בכנף החשיפות במעיל המעילה ואחז בערפי לבלעני חנם (אגר' אילת אהב' לר"ש אולוירו).