פ"י, עת' אֶחְשֹׂךְ, אֶחֱשָׂךְ, תַּחְשֹׂךְ, תַּחְשֹׂכִי, — חָשַׂך דבר מפלוני, מנעהו ממנו, לא נתנו לו, zurückhalten, versagen; refuser, épargner; withold, spare:  איננו גדול בבית הזה ממני ולא חָשַׂךְ ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו בראש' נט ט. כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חָשַׂכְתָּ את בנך את יחידך ממני שם כב יב.  תעבוני רחקו מני ומפני לא חָשְׂכוּ רק איוב ל י. — וחָשַׂךְ את פלוני מדבר, מנע אותו ולא הניחו לעשות הדבר: גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת וָאֶחְשֹׂךְ גם אנכי אותך מחטו לי בראש' כ ו. ברוך יי' אשר רב את ריב חרפתי מיד כל נבל ואת עבדו חָשַׂךְ מרעה ש"א כה לט, לאמר מנע אותי מעשות רעה. הנה חָשַׂךְ אדני את נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר הביא מ"ב ה כ. — וחָשַׂךְ את פלוני מדבר, במשמ' עצר שלא יקרה לו הדבר: יַחְשֹׂךְ נפשו מני שחת איוב לג יח.  יפלס נתיב לאפו לא חָשַׂךְ ממות נפשם תהל' עח נ. גם מזדים חֲשֹׂךְ עבדך אל ימשלו בי אז איתם ונקיתי מפשע רב שם יט יד. — ובהחלט, חָשַׂךְ אותו, מנע אותו: ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל כי חָשַׂךְ יואב את העם ש"ב יח יו. כן אהבו לנוע רגליהם לא חָשָׂכוּ ויי' לא רצם ירמ' יד י. חוֹשֵׂךְ שבטו שונא בנו משלי יג כד. חוֹשֵׂךְ אמריו יודע דעת שם יז כז. ברב דברים לא יחדל פשע וְחוֹשֵׂךְ שפתיו משכיל שם י יט. גם אני לא אֶחֱשָׂךְ פי אדברה בצר רוחי איוב ז יא. — וקצת במשמ' פ"ע: קרא בגרון אל תַּחְשֹׂךְ כשופר הרם קולך ישע' נח א.  הצל לקחים למות ומטים להרג אם תַּחְשׂוֹךְ כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין משלי כד יא-יב. הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תַּחְשֹׂכִי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי ישע' נד ב. — ומצוי בתו"מ ובסהמ"א: פועל שאינו מאמין לבעל הבית נוטל גרוגרת אחת וכו' ומחולל על המעות וחושך גרוגרת אחת רשב"ג אומר לא יחשוך מפני שהוא ממעט מלאכתו של בעל הבית ר' יוסי אומר לא יחשוך מפני שהוא תנאי בית דין דמאי ז ג. החושך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא אבות ד ז. חשוך שעה אחת עד שתגיע שעת הסעודה סדא"ר ב. אמנם כי חשכני האלהים מפי האריות ויחסום את פיהם ממני יוסיפון ג. ואל נא תחשוך עצמך ועצתך מאת העם הזה שם. — ואמר הפיטן: טללם בצל מחרב מצוא נפישה, יחד לחשׂכם מזרם ורוח קשה, כל נגע וכל מכה אנושה, להסיר מאום משולשה משה ב"ר קלוני', יוצ' אחרון פסח אצולים. עברים באברתך סכה, עורים בעברתך חשכת יוצ' ב פסח, אסירים. — ופָעוּל, *חָשׂוּךְ דָּבָר, שאין לו דבר זה: לטמא בגדים במגע וחשוכי בגדים במגע כלים א ב. ומת שמעון ונשארו בניו בחזקת חשוכי ממון ויצאו הרבה שטרות על שמעון טור מציא' שטר' סה כ, בשם הרא"ש. — וחָשׂוּךְ בנים, שאין לו ילדים: כי רבה רעת החשוך בנים פלא יועץ, פריה. 

— נִפע', °נֶחְשַׂךְ, — שחשׂכו אותו: הדברים בצאתם מעם מסוכסך, מחסה מעליהם לא נחשך, פרש ענן למסך יוצ' שבה"ג, אאמיר.