1  חָשִׂיף, ש"ז, מ"ר חֲשִׂפִים, חֲשִׂפֵי, — חָשִׂף עזים, עדר של עזים, Herd; troupeau; flock:  ויפקד בן הדד את ארם ויעל אפקה למלחמה עם ישראל ובני ישראל התפקדו וכלכלו וילכו לקראתם ויחנו בני ישראל נגדם כשני חֲשִׂפֵי עזים וארם מלאו את הארץ  (מ"א כ כו-כז). — ואמר המשורר:  ויהיו מחנה הנגידים והנדיבים לנגדם כשני חשיפי עזים (ר"י חריזי, תחכמוני יב).  ולא יהיו עוד בני האדם משפחות משפחות לבד כי אם בעדרים ובחשיפים כבהמת הארץ (יל"ג, פרק' מקוטע' ממגי' אלכסנדר).