חֲתָמָה
°, ש"נ, מ"ר חֲתָמוֹת, — כמו חָתָם: שלשה שישבו לקיים את השטר שנים מהן מכירין חתמות יד עדים ואחד אינו מכיר (תשו' הגא', הרכבי קפג). ורבנן היו רגילין שמרבין לחתום על דיאסיקי כדי שיודיעו חתמות ידיהם לכל (שם שעח). כיון ששנים מן העדים מחוו להו חתמות ידיהם או שנים מעידין על חתמות ידי שניהן מקיימין את השטר (שם רלא).