חֲתֻלָּה
ש"נ, בכנ' חֲתֻלָּתוֹ, — בגד שחֹתלים בו ילד וכדומה, Windel; maillot; swaddling clothes: ובמליצה בהשאלה בענין ערפל שמכסה ומאפיל על דבר: בשומי ענן לבשו וערפל חֲתֻלָּתוֹ (איוב נח ט). — ואמר המשורר: ולילה כיום יאיר ואם נתן ערפל חתלתו וחשך סביבותיו (ראב"ע, בשם אל). — ואמר הפיטן: לאות טוב טל נתלה, תת לעולם חתלה, טל לנובב תנוב שתולה, להגיל במשוש בתולה (תפי' טל, אלים ביום). — וכמו חתּוּל למכה: חובש ארוכה, וארך יום מבוכה, חתלה למכה, יעל בעת ימלוך (ר"א קליר, מוס' א' ר"ה, אנסיכה).