חֲתֻלָּה

ש"נ, בכנ' חֲתֻלָּתוֹ, —  בגד שחֹתלים בו ילד וכדומה, Windel; maillot; swaddling clothes:  ובמליצה בהשאלה בענין ערפל שמכסה ומאפיל על דבר:  בשומי ענן לבשו וערפל חֲתֻלָּתוֹ (איוב נח ט). —  ואמר המשורר:  ולילה כיום יאיר ואם נתן ערפל חתלתו וחשך סביבותיו (ראב"ע, בשם אל). —  ואמר הפיטן:  לאות טוב טל נתלה, תת לעולם חתלה, טל לנובב תנוב שתולה, להגיל במשוש בתולה (תפי' טל, אלים ביום). —  וכמו חתּוּל למכה:  חובש ארוכה, וארך יום מבוכה, חתלה למכה, יעל בעת ימלוך (ר"א קליר, מוס'  א' ר"ה, אנסיכה).