ש"ז, מ"ר טוּרִים, — מה שמסֻדר בקו ישר אחד, Reihe; rang; range, row: ומלאת בו מלאת ארבעה טוּרִים אבן טוּר אדם פטדה וברקת הַטּוּר האחד וְהַטּוּר השני נפך ספיר ויהלם וכו' (שמות כח יז-יח).  — ושורת אבנים או כרֻתות בבנין: ויבן את החצר הפנימית שלשה טוּרֵי גזית וְטוּר כרתת ארזים (מ"א ו לו).  — ועמודים עומדים ומסֻדרים בשורה: ארבעה טוּרֵי עמודי ארזים וכו' חמשה עשר הַטּוּר ושקפים שלשה טוּרִים (שם ז ג-ד).  — וקשוטים לנוי על עמודים וכדומה עשויים בשורה: ושני טוּרִים סביב על השבכה האחת (שם שם יח).  ופקעים מתחת לשפתו (של הים) סביב סבבים אתו שני טוּרִים הפקעים (שם כד).  שני טוּרִים רמנים לשבכה האחת (שם מב).  ודמות בקרים תחת לו (להים) סביב וכו' שנים טוּרִים הבקר (דהי"ב ד ג).  — °ושורה של כתב, Zeile; ligne; line: למי שיש בידו ספר רפואות והוא מיגע עצמו לספור כמה דפין בספר וכמה טורים בכל דף ודף וכמה אותיות בכל טור (ראב"ע, יסוד מורא א).  ומביאה (החכמה) אל דרך נכונה והמליץ בין השכל והלבבות לא ישכחו אותותיה ולא ימחקו טוריה ולא יכבשו דבר אלא בידיעתה (מוסרי הפלוסופ' א ז).  כתב באגרת ארבעה טורים (מבח' הפנינ', התקוה).  — ובחשבון: והנה ראוי להיות האמצעי ה' עד שיהיה כל טור באורך ברוחב ובאלכסון במספר ט"ו ויהיו ככה כל הט' מספרים (ראב"ע, ספ' השם ו).  גם בתקון הלבנה גם בתקון ה' המשרתים טור יקרא טור הערך וזה הערך הוא אל הס' כי אם היה כתוב בטור הערך ס' יהיה בטור אחריו שיקרא הטור החמשי או הכתוב בטור השביעי (הוא, המספר 58).  כאשר תרצה לחבר מספרים כמה שיהיה ראוי שתכתוב כל מספר ומספר מהם בטור אחד ותחלק הטורים לאבנים וכו' ותעשה הטורים איש תחת אחיו (מעשה חושב לרלב"ג ב).  כאשר תרצה להוסיף מספרים יותר מאחד קצתם על קצתם להשיבם אל מספר אחד הנה ראוי שתסדר כל טורי המספרים זה תחת זה (ר"א מזרחי, חכמ' המספר, הקבוץ).  הנה נסדר הטורים ונתחיל מהאחדים וכו' (שם).  — ובמלאכת השיר: הראשון הוא השיר השקול במספר הברותיו בשני טוריו מזולת שיסכים הטור הראשון עם השני (רמב"ח, הקד' דרכי נעם).  וכן ראוי לדעת כי אין שיר פחות מארבעה טורים (שם).  המכוון יהיה השיר השקול המסכים מכל צדדיו במספר תנועותיו והסכמת הטורים כל אחד עם חבירו בחרוז שוה (שם).