* 1, ש"ז, מ"ר טְלָפִים, טְלַפָּיִם, טַלְפֵי, — פרסה של קצת בע"ח, כמו הבקר, הסוס וכדומה, Klaue, Huf; sabot; hoof : והעצמות והגידין והקרנים והטלפים חול' ט א.  השוחט את הזבח לאכול כזית מן העור וכו' מן הטלפים מן הקרנים זבח' ג ד.  כל שיש לו קרנים יש לו טלפים ויש שיש לו טלפים ואין לו קרנים נדה ו ט.  נטלו טלפיים וזכרותן עמהן בכור' מד..  אלו הן סימני חיה שחלבה מותר כל שיש לה קרנים וטלפים חול' נט:.  אפילו בהמה שהיא כולה של מצרי ויש בה טלף אחד לישראל איני מניח אותה מד"ר שמות יח.  כיצד במסירה אחזה בטלפה בשערה באוכף שעליה ב"ב עה:.  פרה שקרניה וטלפיה שחורים יגוד פרה ב ב.  ראיתיה מלקטת שעורים מבין טלפי סוסים בעכו ירוש', כתוב' ה ל ג.  אמר לו (זמרי למשה) אין צפורך מדינית ואין טלפיה סדוקות שם סנה' י כח ד.  חזיר זה בשעה שהוא רובץ הוא מפשיט את טלפיו כלומר שאני טהור מד"ר בראש' סה. — ואדם, °הראה טלפיו, ר"ל התחסד, מראה א"ע חסיד אף שבאמת אינו כן: וגם מן הצבועים המחפים ראשיהם ומראין טלפיהן וציציותיהן ומאריכין בד' של אחד ספ' שעשוע' לר' זבדא 21.  והנה הראב"ע עם היותו פושט טלפיו בענין הזה וכו' ר"י אברבנאל, בראש'.  אם יאמרו בחלקת לשון לכה אתנו וכו' שיורו לך טלפים במתק לשונם ולבם לא נכון ר"מ אלשיך, רב פנינ' א יא.  זורע צדקה מאשר יקבץ להראות טלפים שיראוהו שהוא טהור הוא, משלי יא יח.  שאומרים (הרשעים) כי הצדיק אדרבא יכסה חמסו בהכריזו מוסרים  למען יחשבו שככל היוצא מפיו יעשה והוא מראה טלפים שם י יא.