*, טפילה, ש"נ, מ"ר טְפֵלוֹת,  —  א) מה שטופלים ומדביקים על דבר או מוסיפים לו, Anstrich, Ansatz; platrâge; paste, plaster: עשה לו (להתנור) טפלה או מוסף של טיט כלים ה יא.  תנור שנטמא כיצד מטהרין אותו חולקו לשלשה וגורר את הטפלה עד שיהא בארץ שם ז.  הרחיק ממנו את הטפלה ונתן חול או צרור בינתיים שם ח.  מחט או טבעת שהיו מובלעין בטפילת התנור רמב"ם טומא' מת כ ד.  — ב) דבר טָפֵל לדבר, שאינו חשוב כמהו: הביאו לפניו מליח תחלה ופת עמו מברך על המליח ופוטר את הפת שהפת טפלה לו זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה ברכ' ו ו.  המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי שהכלי טפלה לו שבת י ה.  מפני שבטל העיקר ובטלה הטפלה כלים יט י.  שלא לעשות עיקר טפלה וטפלה עיקר מכי' בא ג.  הדד הזה לתינוק עיקר והכל טפילה לו ספרי במד' פט.  עשם (את דברי התורה) עיקר ואל תעשם טפילה שלא יהיה משאך ומתנך אלא עליהם שלא תערב בהם דברים אחרים שם דבר' לד.  לא שיעקר יציאת מצרים אלא מצרים מוסף על המלכיות מלכיות עיקר ומצרים טפילה ירוש' ברכ' א ד..  האשה עושה פסח הראשון לעצמה והשני טפילה לאחרים שם חלה ד ס:).  ריבה על הראשון וביטלו נעשה עיקר טפילה וטפילה עיקר שם ערל' ב סב..  הוציאה (את הטבעת) לשם תכשיט פטור אף על החותם שאף החותם טפילה לתכשיט שם שבת ו ח:.  שאפילו יהויריב עולה מן הגולה שלא ידחה את המשמר שלפניו אלא יעשה טפילה לו שם תענ' ד סח..  הנודר מן העיקר אסור בטפילה הנודר מן הטפילה מותר בעיקר שם נדר' ז מ:.  לעיקר אין מקדדין ולטפילה מקדדין שם סוט' ה כ ג.  המה (נח ובניו) עיקר והכל טפילה להם מד"ר בראש' לב.  שני בני אדם היו עיקר ועשו עצמן טפילה ונעשו טפילה אברהם וברק וכו' אברהם היה עיקר ויקח אברהם את שרי אשתו עשה עצמו טפילה אמרי נא אחותי את ונעשה טפילה לה ולאברם היטיב בעבורה שם מא.  הסוס טפול לרוכב ואין הרוכב טפילה לסוס שם סח.  בא וראה עד היכן חיבב אבינו יעקב את רחל אפילו בשעה שבא לברך את בנה עשאו טפילה לה שם צח.  אתה הוא שהקרבת אחרון שכך כתיב וקרבנו עשה אותך טפילה לאחיך שם במד' יג.  לפי שהיה (קרח) גדול שבשבט נעשו אחיו טפלה לו שם יח.  ביום השני הקריב נתנאל קרבנו ולמה עשה יהודה טפלה שלא יתגאה וכו' שם שה"ש, כלך יפה.  המוציא תינוק חי וכיס תלוי בצוארו חייב משום הכיס שאין הכיס טפילה לתינוק רמב"ם שבת יח יז.  וכאשר נשמע אליו (אל היצר) במזון אשר לא יתכן לעמוד בלתו ייפה לנו המותרים שהם טפלה למזונות חו"ה, יחוד-המעש' ה.  —  ובדקדוק, *אות השמוש: כתב אלף דלת מיי' וכו' צדי בית מצבאות הרי אילו נמחקין ומוחק את טפילותיהם לאלהים מוחק את למד ליי' מוחק את למד ירוש' מגי' א עא ד.  עשה הב' (במלת בצרות) טפילה והוא מיסוד המלה כמו על דברי הבצרות דונש על רסע"ג 9.  שהמשרתים הם טפילה לשרים והם מחזקים המלות הור' הקורא 93.