טֶפֶל
*, ש"ז, מ"ר טְפָלִים, — כמו טַף, ילד: אם אנשים באו ללמוד נשים באו לשמוע טפלין 1 למה הן באין כדי ליתן שכר למביאיהן (תוספתא סוט' ז ו). אין מקיימין את הטפלין (ספרי דבר' צד). לאלה תחלק הארץ בנחלה לאלה כאלה להוציא את הטפלים (ב"ב קיז.). יש לו טפלים ואין לו במה להתפרנס (רש"י תענ' טז.).
1 כך בתוספתא שבש"ס וילנה, ובהוצ' צוק"מ טף.