ב. טָפַל

*, — קל לא נמצא.

— פֻע', טֻפַּל, מְטֻפָּל, מטופל, —  שהיו לו טפלים, ילדים:  אין מורידין לפני התיבה אלא אדם הרגיל איזהו רגיל ר"י אומר מטופל ואין לו ויש לו יגיע בשדה וביתו ריקם (תענ' טז.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים