*,  א) ת"ז, לנק' טְפֵלָה, מ"ר טְפֵלִים, טְפֵלוֹת,  —  טָפֵל לדבר, שאינו כל כך חשוב כמו הדבר השני, nebensächlicher; d'importance secondaire; of secondary imp: את שדרכו להמדד בגסה ומדדו בדקה טפלה דקה לגסה את שדרכו להמדד בדקה ומדדו בגסה טפלה גסה לדקה (דמאי ב ה).  את שהוא טפל לדקה כדקה ואת שהוא טפל לגסה כגסה (שם ב כג.).  לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא שיעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל לו (ברכ' יב:).  ישראל יהיה שמך לא שיעקר יעקב ממקומו אלא ישראל עיקר ויעקב טפל לו (שם יג.).  מכאן אתה למד שהיה אברהם טפל לשרה בנבואות (מד"ר שמות א).  כשהמלכות במדי פרס טפילה לה כשהמלכות בפרס מדי טפילה לה (שם אסת', בשנת שלש).  אמר לו הקב"ה (למשה) מן הדבר הזה אתה מתיירא חייך אפילו הם (האומות) עושים כל מצות שבתורה הם טפילין בפניכם (שם דבר' א).  שתעשה תלמוד תורתך עיקר וכל עסקיך טפלים לה (ספ' מוסר לר"י בן עקנין א טו).  —  °וטָפֵל ליום פלוני, ערב יום ההוא: טפל לעשר אור כהזריח, טהורים יציגוהו בשער מזרח (משול' בר' קלוני', עבוד', אשוחח).  —  ובמחקר °כמו תאר: לא משיגים לו איך וכמה, לא מוצאים לו דבר דומה, מקרה וערער ושנוי וטפל, וחבר ומסמך אור וגם אופל (דמאי ב ה).  לממש וגודש לא נשערהו, לטפל ותואר לא נדמהו (שהי"ח ליום ה).  —  ובדקדוק, במשמ' °אות השמוש: ויש להם (להמלים) טפל בתחלה ובסוף נופל (דה"ט סי' 71).  אני אומר לך וי"ו ואמר טפל בפתרון (דונש על מנח', ערך בנס).  והמלאים והחסרים היתרים הכרותים הסמוכים והטפלים והקלים והכבדים (שם, הקד' דונש).  — ב) °מטבֵע קטנה: וכל איש הרוצה לילך במרחץ של גויים מחוייב ליתן מקודם לבעל המרחץ היהודי או לשומר שלו (אחד) טפל ואם לאו מחויב ליתן ב' גדולים לקנס (פנק' קראקא, שנת שנ"ה).  יתן לשמשים א' טפל והשמשים הנ"ל מחוייבים לבא בכל יום וכו' לגבות הטפלים והחלקים והרוחים  (שם, שע"ג).  קבענו בחוק ולא יעבור שכל אחד מבעלי בתים דפה שיתחיל בנו ללמוד חומש יתן נדבה לחברה זו ח"י טפלים וכן אם יעשה לבנו סעודת בר מצוה יתן ג"כ נדבה ח"י טפלים (שם, שנ' שצ"ח).  בימי ילדותו היה נוהג שהיה לוקח איזה גדולים והחליפם על טפלים ונכנס לביהכ"נ בהצנע דרך החלון וכו' ולקח טפל אחד והשליכו לתוך המתן בסתר (שבחי הר"נ, מגיד שיחות ד).