*, ת"ז, לנק' טְפֵלָה, מ"ר טְפֵלִים, טְפֵלוֹת, - כמו תפל, שאין לו טעם, שאינו מתוק ולא מלוח וכדומה:  הנודר מן הגבינה אסור בה בין מלוחה בין טפילה (נדר' ו ה).  — ובהשאלה ברוחניות, אדם טָפֵל, שאין לו דעת, חכמה:  ומי יאמין לדברי הנשים הטפלות, האומרות כי בת שוע בוכה בלילות (יל"ג, קוצו של יוד).