* 1, ת"ז, לנק' טְרוּטָה, מ"ר טְרוּטִים, טְרוּטוֹת, — עין טְרוּטָה, ששערות ריסי העין והגבות מעטות ודלות: חוטמו בלום וסולד ונוטף אזניו רצומות ואזניו רצועות ועיניו טרוטות2 ועיניו מלודניות (תוספתא בכור' ה ג). נתעטף (הלל) ויצא לקראתו אמר לו בני מה אתה מבקש אמר לו שאלה יש לי לשאול אמר לו שאל בני שאל מפני מה עיניהן של תרמודיין טרוטות 3 אמר לו בני שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין החולות (שבת לא.). לכלה שהיא בבית אביה כל זמן שעיניה יפות אין כל גופה צריכה בדיקה עיניה טרוטות כל גופה צריכה בדיקה (תענ' כד.). אמר כמה יפה אכסניא זו א"ל רבי עיניה טרוטות4 אמר לו רשע בכך אתה עוסק (סנה' קז:). שמא שערה נאה דומה לאניצי פשתן שמא עיניה נאות טרוטות הן שמא אזניה נאות כפולות הן (נדר' סו:).
1 בערב' טַרִט طَرِط, ועי' הערה לקמן.
2 כך בתוספתא שבש"ס וילנה, וכן גרס' הערוך, ובכ"י אירפ' תרוטות בתו.
3 גרסת הערוך, ובנוסח' תרוטות. ופרש הערוך: שעפעפיו סגורות ואינן פתוחות אלא מעט. ע"כ. רגמ"ה ורש"י פרשו טרוטות עגולות, ונראה כי פרשו כך מלשון טרוטות בענין בנין במשנה מדות ב ה, אבל גם שם אין הפרוש עגולות עולה יפה, ועי' ערך תרוּט. והנה כבר העיר לוי על המלה טַרִט طَرِط שבערב', ואעפי"כ באר את המלה טרוטות לפי פרוש הערוך, אעפ"י שאין פרוש זה מקובל ואין הענין מכריחו בשום מקום מהמקומות שבאה שם מלה זו בתלמוד. ולכן, נראה לפרש מלה זו גם בעבר' במשמ' שיש לה בערב', שהיא משמשת בלשון זו כמו"כ לאחד ממומי העין, ופרשו המלונים הערבים: טרט ח'פ שער עיניה וחג'ביה ואהדאביה, ובעבר': דלו שערות עיניו וריסי עפעפיו. ואומרים: אמראה טרטא' אלעינינ קלילה הדבהא, ובעבר': אשה טרוטת העינים קלת הריסים והגבות.
4 כל המאמר נשמט בנוסח' הדפוס ונמצא בכ"י (ד"ס), והובא גם בקונט' חסרונות הש"ס לסוטה מו.