*, ש"ז —  שה"פ מן א. טֵרֵף, ובהשאלה טֵרוּף הדעת, בלבול הדעת, שגעון:  כל הנוטל ממון ומטה את הדין אינו יוצא מן העולם וכו' עד שיהא בו אחד משלשה דברים הללו או טירוף דעת בתורה שיטהר טמא או שיטמא טהור או יצטרך לבריות או שיחסר מאור עיניו (מכי' משפט', כספ' כ).  כשישראל קורין שמע בטירוף הדעת זה מקדים וזה מאחר ואינם מכוונין דעתם בקריאת שמע (מד"ר שה"ש, היושבת בגנים).  שהמסתכל בהן (במעשי המרכבה) בא בטירוף דעת שאי אפשר לומר יש שם מקום חלל מופנה (ר"ח חגי' יג.).

—  וטֵרוּף לבד, בלי המלה דעת:  העובר לפני התיבה לא יענה אמן אחר הכהנים מפני הטרוף ואם אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו (ברכ' ה ד).  מת מתוך היישוב סימן יפה לו מת מתוך הטירוף סימן רע לו (אדר"נ כה). —  ° טֵרוּף השעה, חלוף שעת הכשר במהרה שאי אפשר אח"כ לעשות הדבר הרצוי:  ובקש ממנו אז לקבל עדותו מפני טירוף השעה וכן עשינו (השטר' לר"י ברצלוני נו).  אם ישבו בית דין והוצרך להם לעיין ולאחר הדבר בין מפני טרוף השעה בין מפני עיון הדין לעיין בדבר כותבין שטר שימוש על כך (שם נח).  ונפטר יעקב בטרוף שעה ונשארה אלמנתו מעוברת וילדה בת (ר"מ בר' קלוני', תשו' ג"ק, קלב). במקור נדפס "קסל" — ובמשמ' העקרית, בענין טרף חיה רעה:  דלת עם לקלס וחרוף, דחופים סחופים נתונים לטֵרוּף, גלות ושעבוד ונסיון וצרוף (סליח' יום א, תבוא לפניך).