*, ש"ז, מ"ר טֵרוּפִים, — שה"פ מן *ב. טרף, נדנוד ממקום למקום:  אשר עשה לך עמלק וכו' בדרך בשעת טרופיכם בצאתכם ממצרים בשעת גאולתכם (ספרי דבר' רצו).