ב. תָּרוּט

ת"ז, עי' *ב. טָרוּט1.



1 [הכתיב תרוט בא בתו"מ לפי קצת מקורות, למשל, כורות מד. (הצירן עיניו תרוטות וצירניות דומעות דולפות טורדות) ולפי זה גם לפעמים בסהמ"א, כגון הכוזרי ד ז: אבל אנחנו כבעלי העינים התרוטות אשר לא יוכלו לראות האור ההוא, וצריך שנסמוך על הפקחים אשר קדמונו, אשר כח בהם לראותו.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים