1, ש"ז, מ"ר, °יַהֲלֹמִים, — שֵׁם אבן טובה: ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים וכו' והטור השני נפך ספיר וְיַהֲלֹם (שמות כח יז-יח). בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה וְיַהֲלֹם2 תרשיש שהם וישפה (יחזק' כח יג). — *ואמרו שהוא היה אבנו של זבולון: ראובן אבנו אודם וכו' שמעון פטדה וכו' לוי ברקת וכו' יהודה נפך וכו' יששכר ספיר וכו' זבולן יהלם (מד"ר במד' ב). — והשתמשו בספרות במשמ' האבן היקרה הנוצצת וקשה מאד, Diamant: היהלום הוא אבן יקרה חשובה מכל האבנים ולא שום דבר שולט בו לשוברו כי אם מיניה וביה ביהלום אחר מתקנין אותו (שבט מוסר לר"א לז). — ואמר המשורר: הוי יעלת החן כלילת יפי מיהלם יקרה מיהלם אכן קשת הערף (רמח"ל, מגד' עז א). — ומ"ר: אזור נא את חלציך כגבר לבקש מזמן דר יהלומיו, ליום מועד צרור כסף וזהב ובגדודיו תמלא את אסמיו (הקד' משל הקדמונ'), לאמר טובות הזמן.
1 לא נתברר מקורו ומהותו בדיוק ובודאות, ועי' הערה לקמן.;
2 תרגמוהו השבעים וכן ולג' באבן הישפה. קצת המפרשים הקדמונ' אמרו כי הוא פירוזג' בפרס'. ורוב האחרונים פרשוהו במשמ' האבן היקרה הזכה כמו זכוכית וקשה מאד Diamant, ובמשמ' זו השתמשו בו המשוררים.