1, ש"ז, — המטר הראשון היורד בארץ ישראל אחרי ימות החמה, בחדש חשון וכסלו, Frühregen; premièrepluie; early rain: ונתתי מטר ארצכם בעתו יוֹרֶה ומלקוש (דבר' יא יד).  ולוא אמרו בלבבם נירא נא את יי' אלהינו הנתן גשם וְיוֹרֶה2 ומלקוש בעתו (ירמ' ה כד).  — ובתו"מ: יורה במרחשון ומלקוש בניסן (ספרי דבר' מב).  מה  מלקוש לברכה אף יורה לברכה (תענ' ו.).  — ואמר הפיטן: הנם ימים המבורכים, יורה ומלקוש באדם פורכים, כח תת באביבים רכים (ראשון אמצת, מוס' לפר' החדש).  — ועונת היורה: אם זרעת ביורה אל תעמוד במלקוש (תנחומא חיי שרה ז).