יֹצֵר, ש"ז, מ"ר יוֹצְרִים, — א) אוּמן עושה כלי חרס, Töpfer; potier; potter: משכב וספות וכלי יוֹצֵר וחטים ושערים וקמח וקלי ש"ב יז כח. ויבא מגנים כמו חמר וכמו יוֹצֵר ירמס טיט ישע' מא כה. איכה נחשבו (בני ציון) לנבלי חרש מעשה ידי יוֹצֵר איכ' ד ב. תרעם בשבט ברזל ככלי יוֹצֵר תנפצם תהל' ב ח. אם כחמר הַיֹּצֵר יחשב כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ישע' כט יו. קום וירדת בית הַיּוֹצֵר ושמה אשמיעך את דברי וארד בית הַיּוֹצֵר והנהו עשה מלאכה על האבנים ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד הַיּוֹצֵר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני הַיּוֹצֵר לעשות ירמ' יח ב-ד. הֲכַיּוֹצֵר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם יי' הנה כחמר ביד הַיּוֹצֵר כן אתם בידי בית ישראל שם ו. כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר לְיֹצְרוֹ לא הבין ישע' כט יו. הוי רב את יֹצְרוֹ חרש את חרשי אדמה היאמר חמר לְיֹצְרוֹ מה תעשה ופעלך אין ידים לו שם מט ה.  אנחנו החמר ואתה יֹצְרֵנוּ ומעשה ידך כלנו שם סד ז. — וגם עושה פסלים בעץ וכדומה: מה הועיל פסל כי פסלו יֹצְרוֹ מסכה ומורה שקר כי בטח יֹצֵר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים חבק' ב יח. — ובתו"מ: היוצר מוכר ה' כדי שמן וחמשה עשר כדי יין שבי' ה ז.  אבל אם חברה היוצר (את הנר של חרס) מתחילה מותר שבת ב ד. פוסק עמו על הגדיש ועל העביט של ענבים ועל המעטן של זתים ועל הביצים של יוצר ועל הסיד ב"מ ה ז.  בנוהג שבעולם מה נוח ליוצר הזה לעשות מאה קנקנים או להסתכל בהן ירוש' ר"ה א נז:. מה יוצר זה ירך מכאן וירך מכאן וסדן באמצע אף אשה ירך מכאן וירך מכאן והולד באמצע סוט' יא:. שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו הפנימית אינה סוכה סוכ' ח:. היוצר הזה כשהוא בודק את הכבשן שלו אינו בודק את הכלים המרועעים וכו' ומה הוא בודק בקנקנים ברורים מד"ר בראש' נה. משל לתלמידו של יוצר שגנב ביצת יוצרים ועמד רבו על גניבתו שם ויקר' כג. הדבר דומה למי שהיה יודע ג' אומניות זהבי ויוצר וזגגי שם במד' ב. איזה יוצר מבקש שישתברו קנקניו פסיק' רבתי מ. ביצים של יוצר שהיו מחוסרין לפיפה ויבוש והולכה לכבשן רמב"ם מלוה ט ב. — מלאכת הַיּוֹצֵר, עי' במלואים. — ב) מי שיצר את העולם, אלהים, Schöpfer; créateur; creator: כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עשהו וְיֹצְרוֹ לא יחננו ישע' כז יא. כה אמר יי' קדוש ישראל וְיוֹצְרוֹ האתיות שאלוני על בני ועל פעל ידי שם מה יא. — ובתו"מ: א"ר ברכיה יוצרן רוצה שיהא ליבן יחיד אליו ירוש' ר"ה א נז:. אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי ברכ' סא.. התשתם כחו של יוצר וכו' כל ארבעים יום הקב"ה עוסק בצורת הולד ולסוף ארבעים יום היא הולכת ומקלקלת עם אחר מיד רפו ידיו של יוצר אמר של מי אצור של ראשון או של שני מד"ר ויקר' כג. — ואמר המשורר: ואיכה אעבד יוצרי בעודי אסיר יצרי ועבד תאותי ר"י הלוי, אדני נגדך. יש לי בסתר יוצרי ובצל כבודו מעמד הוא, מאורה לש"ת, ישן בכנפי. — ג) °שֵׁם לפיוטים שאֹמרים אחרי תפלת יוצר אור: בשבת הגדול אומר יוצר אתי מלבנון כלה ואופן וזולת וקרובות מהרי"ל, הלכ' שבה"ג. — ואמר המשורר: ואני בעת אומר קדושה רבה, או יוצר או קרובה, בקעו כל מעינות תהום רבה עמנ', מחבר' יה. — ומ"ר: ועל זה אנו סומכין לומר פיוטין ויוצרות וזולתות ואופנים שבלי הלקט, תפלה כח. וכן ביוצר אור יוצרות ואהבה באהבת עולם וזולת באמת ויציב אבן ירחי, המנהיג, תפל' השחר.