ש"נ, מ"ר יְחִידוֹת, — כנוי להנפש1: הצילה מחרב נפשי מיד כלב יְחִידִָתִי (תהל' כב כא).  השיבה נפשי משאיהם מכפירים יְחִידָתִי (שם לה יז).  — ואמר המשורר: מה לך יחידה תשבי דומה כמלך בשבי, דומי יחידתי לאל דומי ואל תתעצבי (רשב"ג, מה לך).  שחי לאל יחידה החכמה, ורוצי לעבוד אותו באימה (הוא, שחי לאל).  יחידה כיום מהרי לקראת אלהים להכון (ר"י הלוי, סליחה, אלהים שחרתיך).  יחידה שחרי האל וספיו, וכקטרת תני שירך באפיו (הוא, לש"ת, יחידה).  יגעו בני תבל ויגעת לטוב כי ירדו המה ואתה עלית, אשרי יחידתך אשר שכנה בכס עליון ואותה משאול פדית (ר"י חריזי, תחכמ' נ).  — וגם כנוי לאומה הישראלית: נשמת יחידה חשוקה ועדה מאושרת, שבחך נותנת וגדלך משוררת (ר"י הלוי, נשמת, עט).