ש"ז, בכנ' יְחִידְךָ, מ"ר יְחִידִים, — א) אדם אחד שאין לו שני אליו, einziger; unique; only: ובפרט בן יָחִיד: קח נא את בנך את יְחִידְךָ  אשר אהבת את יצחק בראש' כב ב.  ולא חשכת את בנך את יְחִידְךָ ממני שם יב.  יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יְחִידֶךָ שם יו.  התחיל (המלך) מגפף ומנשק אותו ומפתהו ואומר לו מה לך לא בני יחידי אתה לא אני אביך מד"ר שה"ש, חכו ממתקים. — אֵבֶל יָחִיד, אֵבֶל על בן יָחִיד לאבותיו: ושמתיה כאבל יָחִיד ואחריתה כיום מר עמו' ח י. בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יָחִיד עשי לך מספד תמרורים ירמי' ו כו. — מספד על הַיָּחִיד: וספדו עליו כמספד על הַיָּחִיד והמר עליו כהמר על הבכור זכר' יב י. — ובמשמ' בדד, שאין לו ידיד ורֵע, עוזר ותומך: פנה אלי וחנני כי יָחִיד ועני אני תהל' כה יו. אלהים מושיב יְחִידִים ביתה מוציא אסירים בכושרות שם סח ז. — וקצת במשמ' ת"ז: כי בן הייתי לאבי רך וְיָחִיד לפני אמי משלי ד ג. — ולנק' יְחִידָה: והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יְחִידָה אין לו ממנו בן או בת שופט' יא לד. — ובת יְחִידָה: למלך שהיתה לו בת יחידה והיה אוהבה יותר מדאי מד"ר במד' יב. — ובתו"מ ובסהמ"א, במשמ' אדם או דבר אחד לבדו, בנגוד ליותר מאחד: שנים שהתחילו באמצע השורה וכו' את שלפניהם שכחה ואת שלאחריהם אינו שכחה יחיד שהתחיל מראש השורה ושכח לפניו ולאחריו שלפניו אינו שכחה ושלאחריו שכחה פאה ו ד.  אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה אפילו ביחיד אלא א"כ היה חכם ומבין מדעתו חגי' ב א.  לא יצא האיש בסנדל המסומר ולא ביחיד (בסנדל יחיד לרגל אחת) בזמן שאין ברגלו מכה שבת ו ב.  המקיים קלחים לחין לזרע יחידים (כל אחד לבדו, לא מחֻברים יחד) צריך להפנות להם בית רובע ירוש' כלא' ג כח ד.  לא שנו בין יחיד במקום יחיד בין יחיד במקום רבים ערוב' מו..  הרבה פורשין לים ורובן חוזרין יחידים הם שהולכים ולא חוזרין כן הרבה נוטלים נשים רובן מצליחין ויחידים נכשלים מד"ר במד' ט.  ומהם (מן הגאונים) שפירש פרקים יחידים (פרק פרק לבדו) שנתקשו בימיו ומהם מי שפירש מסכתות וסדרים רמב"ם, הקד' ליד החזקה. —   ושאין משלו: הקב"ה יחיד בעולמו והנפש יחידה (בגוף) מד"ר דבר' ב.  מי עשה כן מי צוה כן מי גזר כן לא יחידו של עולם שם במד' יט. כיחידו של עולם שם בראש' כא.  דבריהם של אלו ושל אלו כלם ניתנו מן משה הרועה מה שקיבל מיחידו של עולם שם במד' יד. — ויָחִיד בדור: ודם אם בבכי תלוי וקוה הלא תקום ולבקר רננים, ודע כי הנך יחיד בדורך ושיריך כחרוזי צוארונים רשב"ג, עטה הוד. — ב) *יָחִיד, אדם אחד מהצבור, ההפך מצבור, Einzelner; individu; single: כל מקום שיש שם חבר עיר יחיד פטור מתפלת המוספין ברכ' ד ז.  הנחל ושלולית דרך היחיד ודרך הרבים ושביל הרבים ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים פאה ב א.  הורו ב"ד לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם הור' א א.  חטאת הצבור והיחיד זבח' ה ג.  בכל צרתם לו צר אין לי אלא צרת צבור צרת יחיד מנין ת"ל יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה מכי' בא יד.  הגיע י"ז במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענין ג' תעניות תענ' א ד.  א"ר עילא הראשון ליחיד והשני לצבור ירוש' ברכ' ב ד..  ר' יהודה אומר היחיד הוזהר והיחיד הותר שם מגי' א עב ג.  א"ר יוחנן מטר (יורד) בשביל יחיד פרנסה בשביל רבים תענ' ט..  כל  צרה שהיא של יחיד צרה וכל צרה שאינה של יחיד אינה צרה מד"ר דבר' ב.  לפי שבעולם הזה שכינה נגלית על היחידים אבל לעתיד לבא ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו שם ויקר' א.  אמר רשב"א לפי שהיחיד נידון אחר רובו והעולם נידון אחר רובו בחטא יחידי שחטא זה איבד ממנו ומן העולם טובה הרבה שם קהל', זבובי מות.  ואפילו עשרה שפירשו מהציבור הרי הם כיחידים שמתפללין לעצמן רש"י, סדור שכז.  לפי שספר בראשית נתיחד לספר המעשים והתלאות שקרו לאנשים יחידים המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם כאדם ונח ושם ועבר ר"י אברבנאל, הקד' ספר שמות. — ובמשמ' °אדם מהעם, שאינו לא מלך ולא שר,  pivot; prive; pivot: הלא תראה מלכי ישראל שאול ודוד ואשר באו אחריהם שלא היו כי אם כשאר האנשים היחידים ובחצריהם ובטירותם לא היה להם הוד מלכות ר"י אברבנאל, מ"א יא. — *בְּיָחִיד, בסוד, שאין איש אחר אתו: אמר לה על מנת שתאמרי לאיש פלוני מה שאמרת לי ביחיד או מה שאמרתי לך ביחיד ירוש' כתוב' ז לא:. — ובמשמ' איש מצֻיין מהצבור: כל דבר שהוא של צער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד חכם  עושה ותבוא לו ברכה וכל דבר שהוא של שבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד חכם עושה אלא א"כ מינו אותו פרנס על הציבור ירוש' ברכ' ב ה ד. אל יאמר אדם תלמיד אני איני ראוי להיות יחיד אלא כל תלמידי חכמים יחידים איזהו יחיד ואיזהו תלמיד חכם כל שראוי למנותו פרנס על הציבור תענ' י:. — ובפרט *יָחִיד בנגוד לרבים, בעניני הלכה ודעות, מי שהוא לבדו מחזיק בסברה מן הסברות, בדעה מן הדעות והכל חולקים עליו: ולמה מזכירין דברי היחיד בין המרובין הואיל ואין הלכה אלא כדברי המרובין שאם יראה בית דין את דברי היחיד ויסמוך עליו שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עדי' א ה.  אמר ר' יהודה אם כן למה מזכירין דברי היחיד בין המרובין לבטלה שאם יאמר האדם כך אני מקובל יאמר לו כדברי איש פלוני שמעת שם ו.  יחיד ורבים הלכה כרבים שבת קל:. — ג) °כל אחד שהוא שיך להצבור, לחברה מהחברות, Mitglied; membre; -ber: שלשה מבית הכנסת כבית הכנסת כלומר שלשה טובים שלהם ככולם ורשאין למכור בית הכנסת שלהם שהוא של יחידים רמב"ן, חידושי מגי' כה:.  אם יכולים להחרים הקהל שלא בפני כל היחידים שו"ת רשב"א תשפא.  הסכימו לחלק ליחידי הקהל מקומות ישיבה של בית הכנסת שו"ת ריב"ש רמט.  כמו שהוא נהוג בקהל ההוא להסתלק ולהוציא עצמם קצת יחידים לפעמים מן החרמות שם. ועכשיו נתעוררו קצת ממנהיגי הקהל הממונים על גביית המסים והוצאות העיר ותובעין לגבאי ההקדשות שיפרעו מאותם נכסים מס והוצאות כמו משאר נכסי יחידי הקהל והגבאים טוענין שההקדשות כולן פטורים מכל הוצאת העיר ומכל מס שו"ת הר"נ גירונדי ב.  אמנם בקרוב יגיעוך כתבים מיחידים או מקהלות לבקש על נפשם להסיר המכשולות ולתקן המקולקלות מנח' קנא' לאבא מארי לד.  וכעת קמו הה' ברורים הנזכרים עם קצת יחידי הק"ק לבטל ולהטיל ולהפיל ארצה עצת והסכמת הט' ברורים הנז' בהסכמה הנזכ' בטענותם אלו ראשונה הם טוענים ואומרים כי מעקרא ראשונה הממונים הנזכ' הם מעצמם ומדעתם ומרצונם נמנו להיותם ממונים ופרנסים לא מדעת ורצון כל היחידים שו"ת מהרש"ך ג מ.  והיה פורע המס בעיר שהיה דר שם מקודם באמור יחידי אותו הק"ק יצ"ו כי שם הוא כתוב בפנקס המלך יר"ה וג"כ יחידי הק"ק שבא לשם היו מכריחים אותו לפרוע לשם באמרם שפה הוא מסתחר שם מג.  ועתה בקרוב בימינו קמו והסכימו הסכמה חדשה היפך מהסכמה הראשונה ואסרו איסר על נפשם שלא יוכל שום יחיד ללכת אל עיר אחרת לדור שם כל ימי עולם וקצת מן היחידים הסכימו בדעתם בהסכמה החדשה וקצתם צועקים עליהם לבטלה וכו' וזהו תופס ההסכמה החדשה אנחנו ח"מ בראותינו שאין בנו כח וקיום היות שקצת יחידי קהלותינו שמו בלבם להרחיק נדוד וכו' שו"ת פרח מטה אהרן נד. ודרו באותם הבתים בשכירות ולפי הנשמע יחידי הק"ק השכירו להם עתה מקרוב שם קח.  וע"ז נתרבו המריבות ביניהם בין היחיד הלזה ובין קצת יחידי הקהל קדוש ועמדו לפני דיין אחד ופשר ביניהם שם קכג.  שהתקינו שישלם כל יחיד מיחידי הקהל היוצא מן העיר ג' ערכים שו"ת חות יאיר פא.  דע שכל צבור וצבור יש להם רשות על יחידיהם שכל צבור רשאין לגדור ולתקן בעירם כמו שב"ד הגדול יכולין לגדור ולתקן על כל ישראל שו"ת תמת ישר' ריג.  בענין מנהגי בהכ"נ שמחלו היחידים זכותם לנדיב אחד שבנאו מחדש וכו' ובא לשנות איזה מנהגים שהתנהגו בהם היחידים ההמה בבה"כ הישן שהיה לפנים שו"ת שמש צדק', או"ח יא.  ובכח השר הרסו חומת התיקון וכמו שנה תמימה יחידי הק"ק לא הוליכו לתיבה אפי' ש"פ שם, יו"ד כד.  ויקר מקרה איזה יחידי פורטיגיזו שיצאו מבית הכנסת שלהם שו"ת חכם צבי לח.  והתאספו אלופים ויחידי ישוב הנ"ל קימו וקבלו עליהם את הרב וכו' להיות להם לנשיא שו"ת חת"ם, יו"ד רכז. — ג) *בדקדוק הלשון, לשון יָחִיד1, כשמדֻבר על גוף אחד,  singular; singulier : כל שירות ותושבחות שאמר דוד בספר תהלים האמורות בלשון יחיד כנגד עצמו האמורות בלשון רבים כנגד ציבור פסח' קיז..  הללו (הקללות שבת"כ) בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן והללו (שבמשנה תורה) בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן מגי' לא:. — ומצוי מאד בספרי הדקדוק: כל תיבה אשר במקרא וכו' ותצא בלשון רבים רפיה היא לעולם וכו' וכל לשון יחיד דגש דה"ט, סי' 55.