* 1, ש"ז, מ"ר יִחוּרִים, סמיכ' יִחוּרֵי, —  ענף רך בפרט של תאנים או זיתים, Reis; pousse; foung shoot : אין נוטעין יחור של תאנה לתוך החצוב שיהא מקירו (כלא' א ח).  נוטעין יחור של ערלה ואין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פרי (ערל' א ט).  יחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפה (עוקצ' ג ח).  עשו אותו כייחור שהוא נוטה לחצר (ירוש' מעשר' ב מט ד).  עמנו היה בשיירה וירד הגייס עלינו ונתלה ביחור של זית (שם יבמ' יו יה ד).  בזמן שאכלה (הבהמה) ייחורי תאנים וקירטמה לולבי גפנים (שם ב"ק ה ו:).  לא היה לו (לנֹח) ליטע דבר אחר של תקנה לא יחור אחד ולא גירופית אחת אלא ויטע כרם ומהיכן היה לו אמר ר"א בר כהנא הכניס עמו (אל התיבה) זמורות ונטיעות ויחורים של תאנה וגרופי' לזתים (מד"ר בראש' לו).  הנוטע נועץ יחור של אילן בארץ ומתגדל (ר"ח שבת עג:).  הנוטע גרעינה או ייחור מן האילן (רמב"ם, מע"ש י יא).  המרכיב אילן באילן כגון שהרכיב ייחור של תפוח באתרוג או אתרוג בתפוח (הוא, כלא' א ה).  — ובהשאלה לילדים, ואמר הפיטן: זמֵּן זמַן מזמור, יחור עריצים לזמור (רשב"י, יוצ' א פסח, אור ישע).