, ש"נ, בכנ' יְכָלְתּוֹ, — הכח שעושה שאדם יכול לעשות דבר, d. Vermögen; pouvoir; power: ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר מבלי יְכֹלֶת יי' להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר (במד' יד יה-יו).  פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יְכֹלֶת יי' להביאם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר (במד' יד יה=יו).  — ובסהמ"א: אם היה רגיל מרבה בתחנה ובקשה ואם היה ערל שפתים מדבר כפי יכלתו ובכל עת שירצה (רמב"ם תפלה א ג).  וכן כשהוא מעיין במרוצת הגלגלים החלוקים בתנועות משתנים והמאורים החלוקים לסדר ענין הכל בהם יראה מסימני היכולת והחכמה מה שלא תכילהו מחשבת אדם (חו"ה, הבחינ' ה).  הכניעה היא שפלות הנפש ושחותה וכו' וכאשר תתישב בה יראו אותותיה על האברים מהם הלשון הרכה והקול הנמוך והענוה בעת הכעס ומעוט הנקמה אחר היכולת עליה (שם הכניעה א).  ואין דבר שנלוה אל דבר טוב מן הענוה אל החכמה ומן המחילה אל היכולת (מבח' הפנינ' לרשב"ג, החכמ').  אין למי שאין לו יכולת טוב מן הסבל (שם, הסבל).  וכן הישמעאלים יניחו הגזרה והיכולת הנקרא בערבי אלקצ'א ואלקדר תחת ההשגחה (העקרים, א כו).  ונאמר שהנמנעות שני מינים אם נמנעות קיימות בעצמם שלא יתואר השם ביכולת על חלופן כמו שהכל יותר גדול מן החלק או שקוטר המרובע גדול מצלעיו כי לא יתואר השם ביכולת על שיהיה החלק שוה אל הכל (שם כב).  כי אם היו בוראים רבים במספר לא ימלט אם שיהיו שוים במעלת היכולת על הבריאה ואם שהם בלתי שוים (ספורנו, אור עמים ל:).  — על דרך יכֹלֶת, במו כַּבְיָכוֹל: או אפשר שהזכירו השיעור על דרך יכולת ששיערה הב"ה בכך (פי' יציר' לר"י ברצלוני 67).  — והשתמשו קצתם גם במשמ' עשר ורכוש, כמו בגרמנית Vermögen: ונדרשנו לאשר שאלונו ועשינו מהיום ומעלה לחוק שהיתומים לא יתנו כי אם משני שלישים מערך ויכולת שלהם (פנק' ק"ק במברג 2).