1, קל לא נמצא.
— פִע', יִכֵּת, עת' יְיַכֵּת, יְיַכְּתוּ, יְיַכְּתוּם, וַיַּכְּתוּם, — יִכֵּת את פלוני, הכהו מכה רבה מאד, הכריעהו, ובפרט במלחמה, יִכְּתוּ את האויב, הכוהו והכריעוהו והפכוהו ערף והשמידוהו, gänzlich schlagen; défaire; rout: ויעפלו (בני ישראל) לעלות אל ראש ההר וכו' וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום וַיַּכְּתוּם 2 עד החרמה (במד' יד מד=מה). — ועי' כתּת.
1 עי' הערה לקמן.
2 אמר ר"י חיוג (בכפולים כתת) וז"ל: אך ויכום ויכתום איננו מעקר זה ואלהים יודע. ע"כ. וכתב ע"ז ריב"ג בספר הקרוב והישור (רשאלאת אלתקריב ואלתשהיל, בשרש זה), אמר וז"ל: הד'ה אלכלמה בעידה אלע'ור ח'פיה אלט'הור וקד כאנ ילזמ א"ז שׁרח אצלהא ולמ יפעל פהא אנא מורד עליכ מא ענדי פיהא פאקול אנּ ויכתום יחתמל אנ יכונ ענדי פעלא שאלמא או פעלא פא'הא יא' פאנ כאנ שאלמא פהו מנ ד'ואת אלנונ וכו' ואנ כאנ ויכתום מנ פעל פאה יא' פפיה וג'האנ מנ אלקיאש אחדהמא אנ יכונ אלאצל פיה וייכתום פאמת'לוא פיה פעלהמ פי וישרם ויבשהו ואלאח'ר אנ יכונ אלאצל פיה ויכיתום מת'ל ויציקם לפני יי' פחד'פוא אליא' אשתח'פאפא, ע"כ, ובעבר': מלה זו עמוקה וגזרתה נעלמת, והיה ר' יהודה צריך לאמר מה שרשה והוא לא עשה כזאת, והנה אבאר לך מה דעתי בה ואֹמר כי ויכתום יכשר בעיני שתהיה מהשלמים או מפעלי בעלי פ"י, ואם הוא מהשלמים הוא מבעלי הנון והיה עקרה ויכיתום כמו ויפילום וכו' ואם היתה ויכתום מן בעלי פ"י יש בה שתי פנים של הקש האחת שעקרה היה וייכתום ונהגו (העברים) בה כמו שנהגו בוישרם ויבשהו, והשנית שהיה עקרו ויכיתום כמו ויציקום לפני יי' והפילו את היוד להקלה. והביא ריב"ג שרש זה בפרוש גם בחלק השרשים שלו, ופרשו במשמ' הכה לפי חרב, אך הניח גם אפשרות היות ויכתום משרש נכת, עי' זה. וגם רד"ק הביא שרש יכת, לפי דעת ריב"ג, אלא שהוא נטה לשים ויכתום משרש כתת ואמר: ואל יקשה בעיניך שהוסב הדגש בפה"פ כי כן קרה למלת הזּילוה שהיא משרש זלל וכן ויתּמו ידּמו, שרשם תמם דמם. ע"כ. וכן דעת החדשים כלם, אעפ"י שאינם מוצאים טעם לזרות הצורה. ובהיות שגם אם נשׂים ויכתום מן הכפולים לא נמלט מזרות, ובהיות שיש לנו בהמלים ויַבשהו ויַשרם דמיון שאין לפקפק בו לצורה זו בנפ"י, דעתו של ריב"ג מכרעת להניח מציאות שרש יכת בלשוננו במשמ' מיוחדה בענין הכאת האויב מכה גדולה ושלמה.