יָמִין

1, ש"נ, סמי' יְמִין, בִּימִין, לִימִין, מִימִין, בכנ' יְמִינִי, בִּימִינִי, לִימִינִי, מִימִינִי, יְמִינוֹ, יְמִינָהּ, בִּימִינָהּ, יְמִינְךָ, -נֶךָ, מִימִינֵךְ, — א) הצד בבע"ח שממול הצד שבו הלב, שהוא צד שמאל, rechte Seite; côté droit; right side: ולקחת מן האיל החלב והאליה וכו' ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הַיָּמִין שמות כט כב. ואת שוק הַיָּמִין תתנו תרומה לכהן וכו' לו תהיה שוק הַיָּמִין למנה ויקר' ז לב-לג. ותחז יד יְמִין יואב בזקן עמשא לנשק לו ש"ב כ ט. וירא יוסף כי ישית אביו יד יְמִינוֹ על ראש אפרים בראש' מח יז. אהוד בן גרא וכו' איש אטר יד יְמִינוֹ שופט' ג יה. ויחגר אותה (את החרב) מתחת למדיו על ירך יְמִינוֹ שם יו. חרב על זרועו ועל עין יְמִינוֹ זכר' יא יז. חותם על יד יְמִינִי ירמ' כב כד. ואני תמיד עמך אחזת ביד יְמִינִי תהל' עג כג. וחציך מיד יְמִינֶךָ אפיל יחזק' לט ג. יי' צלך על יד יְמִינֶךָ תהל' קכא ה. ויחזיקו ביד שמאולם בלפדים וביד יְמִינָם השופרות שופט' ז כ. — ב) ביחוד הַיָּד הַיְמָנִית, du rechte Hand; main droit; right hand: וישלח ישראל את יְמִינוֹ וישת על ראש אפרים בראש' מח יד. וירם יְמִינוֹ ושמאלו אל השמים דני' יב ו. שמאלו תחת לראשי וִימִינוֹ תחבקני שה"ש ב ו. וילפת שמשון את שני עמודי התוך וכו' אחד בִּימִינוֹ ואחד בשמאלו שופט' יו כט. בִּימִינוֹ היה הקסם יחזק' כא כז. ידה ליתד תשלחנה וִימִינָהּ להלמות עמלים שופט' ה כו ארך ימים בִּימִינָהּ בשמאולה עשר וכבוד משלי ג יו. שים יְמִינְךָ על ראשו בראש' מח יח. נטית יְמִינְךָ תבלעמו ארץ שמות יה יב. — אינו יוֹדֵעַ בין יְמִינוֹ לשמאלו, אינו יודע כלום, אפילו להבדיל ביו ידו הימנית לידו השמאלית: נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין יְמִינוֹ לשמאלו יונ' ד יא. —  ובמדרש: והיה רבי מאיר בחור יפה ונשאה בו עיניה ושיכרתו ולא ידע בין ימינו לשמאלו והציעה לו המטה ושכב עליה ר' מאיר ונרדם וישן מדר' י' הדברות ז. — ומליצה נהוגה יְמִינוֹ של פלוני חזקה, יְמִינוֹ עשתה, יְמִינוֹ השיגה, וכיוצא בזה: יְמִינְךָ יי' נאדרי בכח יְמִינְךָ יי' תרעץ אויב שמות יה ו. ותתן לי מגן ישעך וִימִינְךָ תסעדני תהל' יח לו. תמצא ידך לכל איביך יְמִינְךָ תמצא שנאיך שם כא ט. דבקה נפשי אחריך בי תמכה יְמִינֶךָ שם סג ט. אם אלך בקרב צרה תחיני על אף איבי תשלח ידך ותושיעני יְמִינֶךָ שם קלח ז. יענהו משמי קדשו בגבורות ישע יְמִינוֹ שם כ ז. הר זה קנתה יְמִינוֹ שם עח נד. ושמתי בים ידו ובנהרות יְמִינוֹ שם פט כו, ר"ל כחו ושלטונו. אף ידי יסדה ארץ וִימִינִי טפחה שמים ישע' מח יג. אמצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בִּימִין צדקי שם מא י. — והחזיק יְמִינוֹ של פלוני, תמך בו, עזר לו, נתן לו כח ועֹז: כי אני יי' אלהיך מחזיק יְמִינֶךָ האמר לך אל תירא אני עזרתיך ישע' מא יג. כה אמר יי' למשיחו לכורש אשר החזקתי בִימִינוֹ לרד לפניו גוים ישע' מה א. — וכמו"כ הרים יְמִין פלוני, נתן לו כח ועז: הרימות יְמִין צריו השמחת כל אויביו תהל' פט מג. — ולהפך הֵשִׁיב יְמִינוֹ מפלוני, נמנע לעזר לו: גדע בחרי אף כל קרן ישראל השיב אחור יְמִינוֹ מפני אויב איכ' ב ג. — ונשבע בִּימִינוֹ: נשבע יי' בִּימִינוֹ ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ישע' סב ח. —  וימִינוֹ של פלוני שקר, ר"ל שגם שבועתו שקר ואין לסמוך על דבריו: אשר פיהם דבר שוא וִימִינָם יְמִין שקר תהל' קמד ח. — יָמִין, במשמ' תה"פ, מצד היד הימנית, rechts; a  droit; on, at כנראה נשמטה המלה 'right': הפרד נא מעלי אם השמאל ואימינה ואם הַיָּמִין ואשמאילה בראש' יג ט. — והמליצה לא נטה או לא סר יָמִין ושמאל: נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה יָמִין ושמאל עד אשר נעבר גבלך במד' כ יז. ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות יָמִין ושמאול שם כב כו. אל תט יָמִין ושמאול הסר רגלך מרע משלי ד כז. אעברה נא בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור יָמִין ושמאול דבר' ב כז. במסלה אחת הלכו הלך וגעו ולא סרו יָמִין ושמאול ש"א ו יב. — ובמשמ' מוסרית, לא סָר מדבריו יָמִין ושמאל, עשה ככל מה שאמר לו: ושמרתם לעשות כאשר צוה יי' אלהיכם אתכם לא תסרו יָמִין ושמאל דבר' ה כט. לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך יָמִין ושמאל שם יז יא. ולבלתי סור מן המצוה יָמִין ושמאול שם כ. רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנו יָמִין ושמאל יהוש' א ז. וילך בכל דרך דוד אביו ולא סר יָמִין ושמאול מ"ב כב ב. — ועם פעלים אחרים, עטף, הביט, וכיוצא בהם: שמאול בעשתו ולא אחז יעטף יָמִין ולא אראה איוב כג ט. הביט יָמִין וראה ואין לי מכיר תהל' קמב ה. כי יָמִין ושמאול תפרצי וזרעך גוים יירש ישע' נד ג. — ועל יָמִין כמו"כ: ואם לא הגידו לי ואפנה על יָמִין או על שמאל בראש' כד מט. וירדף עשהאל אחרי אבנר ולא נטה ללכת על הַיָּמִין ועל השמאל מאחרי אבנר ש"ב ב יט. ויגזר על יָמִין ורעב ויאכל על שמאל ולא שבעו ישע' ט יט. ואכלו על יָמִין ועל שמאול את כל העמים סביב זכר' יב ו. — מִימִין פלוני, מצד יְמִינוֹ: ויקח יוסף את שניהם את אפרים בִּימִינוֹ משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מִימִין ישראל ויגש אליו בראש' מח יג. הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מִימִינוֹ אשדת למו דבר' לג ב. וכל העם וכל הגברים מִימִינוֹ (של דוד) ומשמאלו ש"ב יו ו. ראיתי את יי' יושב על כסאו וכל צבא השמים עמד עליו מִימִינוֹ ומשמאלו מ"א כב יט. ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מִימִינָם ומשמאלם שמות יד כב. יפל מצדך אלף ורבבה מִימִינֶךָ אליך לא יגש תהל' צא ז. ואחותך הקטנה ממך היושבת מִימִינֵךְ סדם ובנותיה יחזק' יו מו. — ובדברים לא בע"ח: ויתן את המכנות חמש על כתף הבית מִיָּמִין וחמש על כתף הבית משמאלו מ"א ז לט. ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חר בדלתו ויתן אתו אצל המזבח מִיָּמִין2 מ"ב יב י. ואעמידה שתי תודת גדולת ותהלכת לַיָּמִין מעל לחומה נחמ' יב לא. מה שני הזיתים האלה על יְמִין המנורה ועל שמאולה זכר' ד יא. בגבעת החכילה אשר מִימִין הישימון ש"א כג יט. הבמות אשר על פני ירושלם אשר מִימִין להר המשחית מ"ב כג יג. והכרבים עמדים מִימִין לבית בבאו האיש יחזק' י ג. ושנים זיתים עליה אחד מִימִין הגלה ואחד על שמאלה זכר' ד ג. — ישב לִימִינוֹ של פלוני, לאות כבוד וחבה: וישם (שלמה) כסא לאם המלך ותשב לִימִינוֹ מ"א ב יט. נאם יי' לאדני שב לִימִינִי עד אשית איביך הדם לרגליך תהל' קי א. נצבה שגל לִימִינְךָ בכתם אופיר שם מה י. — ולאות חשיבות וכח: הפקד עליו רשע ושטן יעמד על יְמִינוֹ תהל' קט ו. ויראני את יהושע הכהן הגדול עמד לפני מלאך יי' והשטן עמד על יְמִינוֹ לשטנו זכר' ג א. — ובכונת עזרה: כי יעמד לִימִין אביון להושיע משפטי נפשו תהל' קט לא. על יָמִין פרחח יקומו איוב ל יב. הימן המשורר וכו' ואחיו אסף העמד על יְמִינוֹ דהי"א ו יח-כד. — ג) נרדף עם השם דָּרוֹם, מפני שהעומד בפניו מול השמש צד דרום הוא מימינו: והלך הגבול אל הַיָּמִין אל ישבי עין תפוח יהוש' יז ז. ודוד ואנשיו במדבר מעון בערבה אל יְמִין הישימון ש"א כג כד. ויעברו את הירדן ויחנו בערוער יְמִין העיר ש"ב כד ה. צפון וְיָמִין אתה בראתם תהל' פט יג. — ובתו"מ, כמו כן בכל השמושים: הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו יומ' ד א. אקפח את בניי שלא הטיתה ימין ושמאל ירוש' הור' ג מז ד. יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת סנה' קז:. הימין שהיא שולטת במצות הרבה מד"ר במד' יב. וכיון שבאו הגייסות לשם א"ל ימיני חששה לי פסיק' דר"כ, ותאמר ציון. — ויָמִין בלבד לשבועה3: האומר ימין ה"ז שבועה נזיר ג:. — והשתמשו המשוררים והמליצים הרבה בשם זה במליצתם: היעמוד לבבי ותחזק ימיני ומרבץ צבאים כהיום לבער, עליהם דמעי כימים וגלי לבבי ירוצון יגוני לבער רמב"ע, תרשיש ד. לבבי למאד יכבד ביום בוז ויתכבד הגו פידו ביום ריש, ויום חיל תהי קונה ימינו לכל דוד נעצב  יאמר עלי רש שם ט. אשר לפני נבונים שח ימינו על כסיל רמה, ומתגאה בים כסל זמן אותו בעוז רמה שם י. אשר יקפוץ ימינו יאסוף הון ויהיה לו ביום צרה לעזרה ר"י חריזי, תחכמ' מב. ימינך מנהר פישון רחבה, ולך ברא אלהים הנדבה שם כ. — ומליצה, הוא חשב שמאל פלוני ימינו, הוא אויל אינו מבחין בין שמאל וימין: איך תחשוב כי אני חי על דעתך דאבוני, המעט היותי בתוך עם יחשוב שמאלי ימיני תלונה לרשב"ג, נחר בקראי. — ומשל: אדם מבלי חברים כשמאל בלי ימין מבחר הפנינ' כ.  



1 בארמ' ימינא, בערב' ימינ يمين.

2 כך הקרי, והכתיב בִיָּמִין.

3 בערב' חלף ימינ حلف يمين.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים