אמן
1, ממנו אוֹמֵן, *אוּמָן, *אוּמָנוּת, אָמוֹן, אֵמוּן, אֱמוּנָה, °אֱמוּנִי, אֹמֶן, אָמֵן, אַמֻן, אָמַן, אִמֵּן, אֲמָנָה, אָמְנָה, אֹמְנָה, °אֳמָנוּת, אָמְנָם, *הַאֲמָנָה, *נֶאֱמָן, *נֶאֱמָנוּת.
1 שרש משתף לכל לשונות השמיות, ומשמש כמעט בכלן במשמעות דומות, ועקרו חזק והתמדה וקיום וכו'. ומזה לפי דעת רוב החכמים גם אמן הילד, ואומן במלאכה. ויש מיחדים למלים הללו שרש בפ"ע שנסתעף מן ימין.