פ"י, יֹסֵד, יָסַדְתָּ, יְסַדְתּוֹ, וִיסַדְתִּיךָ, לִיסוֹד, יָסְדִי,  —   יָסַד הבית וכדומה, שם לו האָשְׁיוֹת שעליהן מתכונן הבנין, gründen; fonder; to found: ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון בְּיָסְדוֹ זה הבית בעיניהם בכים בקול גדול עזר' ג יב.  הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יְסָדָהּ לציים ישעי' כג יג.  הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך וִיסַדְתִּיךְ בספירים שם נד יא.  בחדש השלשי החלו הערמות לִיסּוֹד ובחדש השביעי כלו דהי"ב לא ז.  —  ובמליצה, יָסַד הארץ וכדומה, כוננה, כאלו היא עומדת על אשיות ויסודות: יָסַד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד תהל' קד ה.  יי' בחכמה יָסַד ארץ כונן שמים בתבונה משלי ג יט.  הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על ארץ יְסָדָהּ עמוס ט ו.  ליי' הארץ ומלואה תבל וישבי בה כי הוא על ימים יְסָדָהּ ועל נהרות יכוננה תהל' כד ב.  ויבן כמו רמים מקדשו בארץ יְסָדָהּ לעולם שם עח סט.  אף ידי יָסְדָה ארץ וימיני טפחה שמים ישע' מח יג.  לפנים הארץ יָסַדְתָּ ומעשה ידיך שמים תהל' קב כו.  לך שמים אף לך ארץ תבל ומלאה אתה יְסַדְתָּם שם פט יב.  איפה היית בְּיָסְדִי ארץ הגד אם ידעת בינה איוב לח ד.  ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וְלִיסֹד ארץ ולאמר לציון עמי אתה ישע' נא יו.  —  יָסַד לפלוני מקום וכדומה, קבע לו: יעלו (המים) הרים ירדו בקעות אל מקום זה יָסַדְתָּ להם תהל' קד ח.   יי' למשפט שמתו וצור להוכיח יְסַדְתּוֹ חבק' א יב.  —  ואמר בן סירא: שופט חכם יוסד עמו וממשלת מבין סדורה ב"ס גני' ט א, ר"ל עושה אותו חזק, שיוכל להתקיים.  — ופָעוּל °יָסוּד, קָבוּעַ: בשם אחד יסוד כל האחדים, קרא סודות בסוד השם יסוּדים ראב"ע, בראש ספר השם.  —  ובתו"מ בהשאלה, יָסַד אותיות וכדומה, קבע אותן: שכחום (את אותיות מנצפך) וחזרו ויסדום שבת קד..  שיעורים של עונשין הלכה למשה מסיני אחרים אומרים בית דינו של יעבץ תיקנום וכו' אלא שכחום וחזרו ויסדום יומ' פ..  — *יסד חשבון וכדומה, קבע: וכל אצבע היא חומש טפח שכן יסדנו החשבון חמש אצבעות בטפח ר"ח שבת ח..  וכל אשר נושבה הארץ ורבו בני אדם היו סופרים הימים כאשר יסד אותם אדם כוזרי ב כ.  והרבה טרחו בזה בעלי החכמה הזאת עד שבררו אותו ויסדו לו חשבונות מדוייקים וערכו לו לוחות מתוקנים יסו"ע לר"י ישראלי ג י.  —  ובדקדוק, °יָסַד אות פלונית במלה, שם אותה שרשית, החליט אותה שרשית: ואנשי השם מהשׁרים הראשונים יסדו מם מזח באמרם בשיריהם אמזיחה ואמזח ונמזח דונש על מנח', ומזח.  ורבינו סעדיה פירש באזהרות שיסד לכל דבור ודבור מצות התלויות בו רש"י משפט' כד יב.  על כן יסד הפייט מלא רודפתי וחסרה שנת גאולי הוא, איכ' א ו.  —   °יָסַד פיוט וכדומה, חבר וסדר וקבע: וזהו שיסד הקלירי בסילוק של יוצר פרשת זכור לרוב ימים להמנות לחשוב להם חשבונות רש"י ישע' כד כב.  עשרה נסיונות נתנסה א"א מפורשים בפרקי ר"א וכולם יסדם רבי שמעון הגדול בקרוב"ץ אמרת ה' צרופה הוא, אבות ה ג.  משלות כובסין ומשלות שועלים שיסדו קדמונים הוא, סוכה כח..  ןהחשבון הזה אינו שוה לחשבון שיסד רבי אליעזר קליר ובשלשים קנים הוא קצב הרים וכו' וגם רבי אליעזר קליר יסד כן בפיוט ארחץ בנקיון כפות הוא, יומ' סז..  יש מגיהין בקדושתא שיסד הקליר וחיות אשר הנה מרובעות לכסא וכו' שמעולם לא יסד רק קרובץ מיום ראשון תוספות חגי' יג..  כמו שיסד הפייט בפזמון של פרשת זכור כסות ולשון שינה היות כמלך ערד הם, ר"ה ג..  וכן יסד רבינו אליהו הזקן באזהרת אמת יהגה חכי הם, סוכ' מט..  ור"ת יסדם שניהם במערב שפייט קודש ללינה ושלשים ידחם כאשר אבלים ינחם תוספ' ישנים, יומ' ג:.  וכן יסד הפייט אחר גמר מיצוי אכול דצוי ורצוי סמ"ג מ"ע סט.  לכן יסד הקלירי נעלה שופר עם תחנון הרוקח, הלכ' ר"ה כא.  וכמו"כ לא יסדו  הפיטנים לומר בר"ה וביוה"כ חי וקים שם.  ודוגמת זה יסד הפייט ואף הוא היה מתכוין לגמור את השם כנגד המברכים מרדכי, יומ' תשכ"ז.  רבי אבין הגדול אשר יצא מזרעו של הרב רבי יוסף בן רבינו שמעון ממדינת מגש שיסד אזהרת אתה הנחלת מנהגי וירמייזא, אפשטיין ח.  אומרים בו את יום הזכרון הזה יום תרועה וכן יסד הפייט בקרובץ של ראש השנה חזקוני, אמור כג כד.  — °וחבר ספר: אין אדם זוכה לשם ולזרע אלא או זה או זה אע"פ שדוד זכה לכך הראשונים לא גילו על שיסדו ספר פן יהנו וזרעם יתמעטו ספ' חסידים תתרנב.

— נִפע', נוֹסַד, הִוָּסֵד, הִוָּסְדָה,  —  שיסדו אותו: ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הִוָּסְדָה ועד עתה שמות ט יח.  ולאמר לירושלם תבנה והיכל תִּוָּסֵד ישע' מד כח.

— פִע', יִסֵּד, יִסַּד, יְיַסֵּד, יְיַסְּדֶנּוּ, —  כמו קל: ויצו המלך ויסעו אבנים גדלות אבנים יקרות לְיַסֵּד הבית אבני גזית מ"א ה לא.  ידי זרבבל יִסְּדוּ הבית הזה זכר' ד ט.  וְיִסְּדוּ הבנים את היכל יי' עזר' ג י.  ארור האיש לפני יי' אשר יקום ובנה את העיר הזאת  את יריחו בבכרו יְיַסְּדֶנָּה ובצעירו יציב דלתיה יהוש' ו כו.  בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחה באבירם בכרו יִסְּדָהּ ובשגיב צעירו הציב דלתיה מ"א יו נד.   כי יי' יִסַּד ציון ובה יחסו עניי עמו ישע' יד לב.  הנני יִסַּד1 בציון אבן שם כח יו.  —  *ויִסֵּד שרש: בני במאמר ובמעשה כבד אביך עבור ישיגוך כל ברכות ברכת אב תיסד שרש וקללת אב תנתש נטע ב"ס גני' ג ח-ט.  —  ובתו"מ: ובשעה שהוא בונה והיתה למעלה מחצירו של חבירו לא יאמר לו הריני מייסד עמו מכנגד חצירי ולמעלה אלא מייסד עמו מלמטה ועולה תוספתא ב"מ יא ד.  היתה חורבתו סמוכה לכותל חצר חבירו לא יאמר לו הריני מייסד עמך כותל חצירי ירוש' שם י יב ג.  —  ב) בהשאלה, קבע, einsetzen; établir; appoint : המה יִסַּד דויד ושמואל הראה באמונתם דהי"א ט כב.  —  ובמשמ' חִזֵּק: מפי עוללים ויונקים יִסַּדְתָּ עז תהל' ח ג.  —  ג) צוה, גזר, anorden; décréter; ordain: והשתיה כדת אין אנס כי כן יִסַּד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש אסת' א ח.  —  ובתו"מ: שער היסוד ששם היו מייסדין את ההלכה ירוש' ערוב' ה כב ג.  אתה קורא כי טובים דודיך מיין או דודייך מיין אמר לו אין הדבר כך שהרי חבירו בא ליסד עליו כך לריח שמניך טובים מד"ר שה"ש, כי טובים.  —  °ויִסֵּד פיוט וכדומה, חִבֵּר וסדר: ומחמת חידוש הפרשה וחיוב המעשר ייסדו לה בפיוטין קרובה מיוחדת רש"י סדור שו.  החבר רבי יודא בר יוסף משה עבור שייסד מנהגים מקהלתנו פה ווירמישא גם נתן עשרה זהו' מנהגי וירמייזא, אפשטיין ו.  מצאתי במחזור ישן שרבינו אליהו הזקן מפריז נתארח אצל ר' שמעון הגדול וכשהתחיל ר' שמעון לייסד סדר זה אז בקש רבינו אליהו הזקן מרבי שמעון לייסד חרוזה אחת בשמו ורבינו שמעון הגדול נוהג בו כבוד והקדים את שמו של אליהו לפני שמו ומתחיל סדרו אילי הצדק שם ח.

—  פֻע', יֻסַּד, —  שיִסְּדוּ אותו: בשנה הרבעית יֻסַּד בית יי' בירח זו מ"א ו לז.  החלו להעלות עלות ליי' והיכל יי' לא יֻסָּד עזר' ג ו .  למן היום אשר יֻסַּד היכל יי' חגי ב יח.  ביום יֻסַּד בית יי' צבאות זכר' ח ט.  —  ובינ' מְיֻסָּד: וּמְיֻסָּד אבנים יקרות אבנים גדלות מ"א ז י.  —  ובמליצה: שוקיו עמודי שש מְיֻסָּדִים על אדני פז שה"ש ה יה. —  ובתו"מ: שער התווך שהוא מיוסד בין שני שערים ירוש' ערוב' ה כב ג.  —  °אדם מיֻסד, חזק בדעותיו: שאז האדם מיוסד ועשה יסודותיו מהתלמוד ושוב לא  יבלבלהו העיון הפילוסופי ר"י פרובינצאלו, שו"ת בתלמוד החכמ'.

—  הָפע', הוּסַד, מוּסָד,  —  כמו נפעל: וכל העם הריעו תרועה גדולה בהלל ליי' על הוּסַד בית יי' עזר' ג יא.  —  ובינ' מוּסָד: הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוּסָּד2 המאמין לא יחיש ישע' כח יו.  —  ופלוני הוּסַד, הָחלט אצלו: ואלה הוּסַד שלמה לבנות את בית האלהים הארך אמות במדה וכו' דהי"ב ג ג.  —  ובמשמ' °נתחבר, נתנסח, בענין ספר או פיוט וכדומה: וזה הוסד מפי רבינו תנוח נפשו בצרור החיים סדור רש"י שמד.

— נִתפ', *נִתְיַסֵּד: שהעולם לא נתיסד אלא על התורה תנחומא, בראש' א.  —  ובסהמ"א: כבר נתיסד דעת הפילוסופים האמתיים על שסבת המציאות כלו והתחלתו הראשונה ית' וית' הוא אחד אמונה רמה ד ג.  ואחר שנתייסד זה עתה הוי יודע כי שנוי מראה הירח ההיא במדת גבהו על האופק שבררנו טעמו הוא גורם שנוי מראה אחד במקומו האמיתי יסו"ע לר"י ישראלי ג י.