יַנְקוּת
° 1, ש"נ, — השנים שאדם יונק, ובהרחבה הילדות בכלל: שיהיה מתיחד בהנהגת הבוטח עליו מתחלת הויתו וגדולתו וינקותו ונערותו ובחרותו וישישותו וזקנתו עד תכלית ענינו (חו"ה, הבטחון ב).
1 בארמ' ינקותא: גירסא דינקותא (שבת כא:), ווי לה להדא דאזלא ולא אתיא מאי היא א"ר חסדא ינקותא (שם קנב.)