יָסַךְ

1, פ"י, — כמו סוּךְ, יִיסַךְ שמן, כמו יָסוּךְ:  שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם על בשר אדם לא יִיסָךְ2 ובמתכנתו לא תעשו כמהו (שמות ל לא-לב). —  ועי' סוך.



1 עי' הערה לקמן.

2 אמר ריב"ג (משתלחק 31):  יסך למ יד'כר על בשר אדם לא ייסך עלי זנה לא ייעף ולא ייגע ואעלמ עלמכ אללה אלח'יר אנ הד'ה אללפט'ה ממכנ א תכונ לע'ה קאהמה בנפשהא אעני אצלא קאהמא בנפשה וממכנ איצ'א אנ תכונ מקלובה מנ וסוך לא סכתי אד' מענאהמא ואחד וממכנ איצ'א אנ יכונ לא ייסך במעני יוסך אעני מא למ ישמּ פאעלה מעתלּ אלעינ עלי בניה אלת'קיל מן וירחץ ויסך אלד'י הו מעתלּ אלעינ ת'קיל ומת'לה מא למ ישמּ פאעלה מעתלּ אלעינ ת'קיל באלכשר מכאנ אלצ'מּ ויישם בארון פאנ אלוג'ה פיה ויושם באלצ'מּ, ע"כ, ובעבר':  לא הזכיר אבו זכריה על בשר אדם לא ייסך על משקל לא ייעף ולא ייגע ודע ידעך אלהים הטוב כי זה הדבור יוכל שיהיה לשון קיימת בעצמה, ר"ל שרש מתקיים בעצמו, ואפשר כמו"כ שתהיה הפוכה מן וסוך לא סכת, הואיל ומשמ' שתיהן שוה, ואפשר עוד שיהיה לא ייסך במשמ' יוסך, ר"ל מה שלא נזכר פועלו, נח העין, על בנין הכבד, מן וירחץ ויסך שהוא נח העין כבד ודמיונו מה שלא נזכר פועלו נח העין כבד בחירק במקום שורק ויישם בארון אעפ"י שהצורה הנאותה היא ויושם בשורק.  והתפלפל ריב"ג עוד בזה בספר ההשואה (תשויה 369), וגם בהשרשים, אמר וז"ל:  קד ד'כרנאה ועלּלנאה פי כתאב אלמשתחלק ואידנא מד'הבנא פיה פי תג'ויז כונה מא למ ישמּ פאעלה פי כתאב אלתשויה ואשתשהדנא עלי ד'לכ באלשואהד אלקאהמה ואלבראהינ אלואצ'חה, ע"כ, ובעבר': כבר זכרנוהו וזכרנו עלותיו בספר ההשגה והחזקנו דעתנו בו באמרנו כי יתכן להיות פועל שלא נזכר פועלו בספר ההשואה והבאנו על זה ראיות נגלות ומופתים נראים.  והרד"ק:  לא ייסך חסר הפועל כלומר הסך השמן על בשרו לא ייסך מזה השמן וכן ויישם בארון חסר המשים ויהיה יסך וסוך בענין אחד ועוד אמרו המדקדקים שהוא כמו יוּסך והוא שלא נזכר פועלו משרש סוך וכן פירושו ויישם בארון כמו ויוּשם.  ע"כ. והחדשים, קצתם נוטים לדעת ריב"ג, וקצתם אומרים כי הוא הָפעל מן סוך, וי"א שזה במקום יוּסך ואומרים כי לא היה יסך בעבר' ואין שום דבר מכריח לקבע שרש זה מפני הצורה וייסך.  ואולם, שה"פ *יסיכה שנמצא בתלמוד ושהבאנו בערך הקודם, הוא מעיד כי אמנם היה נהוג בלשון זה השרש.

חיפוש במילון: