יִעוּד

*, ש"ז, מ"ר יִעוּדִים, — א) שה"פ מן יִעֵד:  ואקרב אליה פרט לייעודין לקחתי פרט לשומרת יבם (ירוש' כתוב' ד כח:).  ייעודין שיש לו קנין בה עושה אלמנה לכ"ג (שם יבמ' י יא:).  משעה ראשונה ניתן כסף לייעודים (שם קדוש' א נט:).  ייעוד נישואין עושה או אירוסין עושה (בבלי שם יח:).  אין יעוד אלא בגדול לפי שאין יעוד אלא מדעת (שם יט.).  שמצות ייעוד קודמת למצות פדיה (ז' מסכ' קטנ' ירוש', מסכ' עבד').  אבל ההדיוט אסור בפילגש אלא באמה העבריה בלבד אחר ייעוד (רמב"ם מלכ' ד ד).

—  ב) °כמו יַעַד:  אמר הכוזרי אני רואה שיעודי זולתכם שמנים ודשנים מיעודיכם (כוזרי א קד).  השבת נותן ידיעה אמתית על מציאות השם ועל היעודים שבתורה (מלמד התלמ', יתרו). וזה כלו לא תכחיש אותו התורה המיעדת היעודים מטוב העולם והפכו (שם, בוא).  שיאמין פתיחת פי הארץ במחלוקת קרח ובירידת האש מן השמים וכיוצא בהן מן הנסים או מן היעודים שנזכרו בתורה שהם אמתיים (העקרים א ב).  ומזה תדע ששלא נאמר זה על צד העונש כ"א על צד הייעוד והודעה מה שיהיה (ר"י אברבנאל, בראש').  והתכלית המיוחד בספר יהושע הוא להעיד שכל הייעודים האלקיים אשר ייעד הקב"ה ע"י האבות הקדושים אברהם וכו' כלם נתקיימו ויצאו לפועל לא חסר דבר (הוא, הקד' על נביאים ראשונים).  שאמרו חז"ל כל יעוד שיצא מפי הקב"ה לטובה אפילו על תנאי אינו חוזר (הוא, מפע' ה' י יב).  שכל היעודים מאת הש"י ב"ה לנפשות הצדיקים אחר המות (תגמ' הנפש כ.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים