ב. יָעַץ
1, פ"י, עת' אִיעַץ, אִיעֲצָה, — יָעַץ עינו על פלוני, השגיח עליו וטפל בו ולמד אותו הדרך הטוב: אשכילך ואורך בדרך זו תלך אִיעֲצָה2 עליך עיני אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום תהל' לב ח-ט.
1 עי' הערה לקמן.
2 אמרו הקדמונ' והחדשים שזה עתיד מהפעל יעץ הקודם במשמ' עצה. אך המליצה אינה טבעית במושג זה, ולכן אמרו קצתם כי הכונה איעצך בעיני. אבל זה דחוק ולא טבעי. וקצתם הגיהו הכתוב. אך לפי הנוסחה המסורה צריך לקבע שרש מיוחד במשמ' הרשומה בפנים.