א. יַעַר

יָעַר, ש"ז, בהא המקום יַעֲרָה, ר"ל להיער, מ"ר יְעָרִים, יְעָרוֹת, — א) מקום פחות או יותר גדול צומח אילנות עומדים צפופים, Wald; forêt; wood: כי הר יהיה לך כי יַעַר הוא ובראתו (יהוש' יז יח).  וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יַעַר מפני רוח (ישע' ז ב).  פצחו הרים רנה יַעַר וכל עץ בו (שם מד כג).  אז ירננו כל עצי יָעַר (תהל' צו יב).  עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יַעַר צומח עצים (קהל' ב ו).  ותצת בסבכי הַיַּעַר ויתאבכו גאות עשן (ישע' ט יז).  ונקף סבכי הַיַּעַר בברזל (שם י לד).  ואשר יבא את רעהו בַיַּעַר לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ (דבר' יט ה).  הישאג אריה בַּיַּעַר וטרף אין לו (עמו' ג ד).  אם עם רב אתה עלה לך הַיַּעֲרָה ובראת לך שם בארץ הפרזי (יהוש' יז יה).  ושאר עץ יַעְרוֹ מספר יהיו ונער יכתבם (ישע' י יט).  כרתו יַעְרָהּ נאם יי (ירמ' מו כג).  והצתי אש בְּיַעְרָהּ ואכלה כל סביביה (שם כא יד).  ולא ישאו עצים מן השדה ולא יחטבו מן הַיְּעָרִים (יחזק' לט י).  והשבתי חיה רעה מן הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו בַּיְּעָרִים1 (שם לד כה).  קול יי' יחולל אילות ויחשף יְעָרוֹת2 (תהל' כט ט).  — ובמשמ' מקום הבר, בנגוד לשדה זרוּע ועבוד: ושב לבנון לכרמל והכרמל לַיַּעַר יחשב (ישע' כט יז).  והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים לְיַעַר ואכלתם חית השדה (הוש' ב יד).  — ואמר המשורר: אמת עולם כמו יער ואתה בו כתפוח, ואך געים נעים זכרך עדי גנים ותפוח (רמב"ע, תרשיש א).   רעי שתו עמי על ארץ גשמה ועל יער אשר ברד, יין כמו אודם בכוס שהם או אש מלוקחה בתוך ברד (שם ב).  — ועצי הַיַּעַר, שאין נֹשאים פרי: כתפוח בעצי הַיַּעַר כן דודי בין הבנים (שה"ש ב ג).  הזמורה אשר היה בעצי הַיָּעַר (יחזק' יה ב).  כי עץ מִיַּעַר כרתו (ירמ' י ג).  — וסמי' יַעֲרֵי, ואמר הפיטן: ראה יראו יערי שיחים, אם אש אחזה בלחים, אז ינועו יבשים כסוחים (מוס' א ר"ה, אומץ אדירי).  — °תפוחים של יַעַר, תפוחי הבר, שאינם ראוים לאכילה כמו שהם: בתפוחים של יער דצריך למתקן (תוספ' ערוב' כז:).  ויצא ביום השני וימצא תפוחי יער ויאכל גם המה ולא ערבו לפיו כמו הראשונות  (אורי וישעי, שער התפלה י).  — חַיַּת הַיַּעַר, בנגוד לבהמות הביתיות, במשמ' חיות טרף: כל חיתו שדה אתיו לאכל כל חיתו בַּיָּעַר (ישע' נו ט).  תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יָעַר (תהל' קד כ).  יכרסמנה חזיר מִיָּעַר (תהל' פ יד), בנגוד לחזיר הביתי.



1 כך הקרי, הכתיב ביעורים, עי' יעור.

2 יש מגיהים יעלות.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים