יָעַר

°, פ"י, יָעוּר, יְעוּרִים, יְעוּרוֹת, —  נטוע יער:  קצובות בדי שתים, כמו עפיפות שתים, ומוצעות בנתים, יעורות1 באבי הנחל, להעריב בם מחל, ליערי רתומי גחל ר"א קליר, א' סכות, אקחה פרי עץ.



1 כך הקרי, הכתיב ביעורים, עי' יעור.

חיפוש במילון: