יִשּׁוּבִי

°, ת"ז, —  מן הישוב, לא מהמדבר:  מין שיש בו מדברי וישובי כגון שור הבר עם השור והרמך עם הסוס מותר להרכיבן זה עם זה (רמב"ם כלא' ט ה).  וכל שהן מין אחד אעפ"י שהאחד מדברי והאחד ישובי מותרין אבל אווז ישובי ואווז הבר אינו בהיתר זה לפי שהן שני מינין שהישובי ביציו מבפנים והמדברי ביציו מבחוץ (ספ' החינוך רמד).  בהמה הם מאוכלים עשב בין ישובי בין מדברי (תולד' יצחק לר"י קארו, בראש').

חיפוש במילון:
ערכים קשורים