יְשׁוּעַ
*, ש"ז, — משמש בפרט בהדבור יְשׁוּעַ הבן, כנוי לפדיון הבן1: ומיום שפשטה מלכות שגוזרת עלינו גזירות קשות ומבטלות ממנו תורה ומצות ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן ואמרי לה לישוע הבן2 דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים (ב"ב ס:). — ועי' *שׁבוּע הבן.
1 כך פרשו הגאונים: מאי פירושה ומאי הוא ישוע הבן ושבוע הבן ישוע פדיון הבן ושבוע הבן המילה (תשו' הגאו', הרכבי 138). והובא פרוש זה בהערוך, ולא נתברר מה מקור שם זה ולמה קראו זה כך.
2 ובסגנון ארמי: רב ושמואל ורב אסי איקלעו לבי שבוע הבן ואמרי לה לבי ישוע הבן (ב"ק פ.).