*, ש"ז, מ"ר יִשּׁוּבִים, — א) מקום שיֹשבים עליו בני אדם ועֹבדים אדמתם ועֹסקים במקנה וקנין, bewohnt Land; payshabité; inhabited land: הגוזל את חבירו או שלוה הימנו או שהפקיד לו ביישוב לא יחזיר לו במדבר ב"ק י ו. אלו שעורותיהן כבשרן עור האדם ועור חזיר של ישוב ר"י אומר אף עור חזיר הבר חול' ט ב. לעזאזל למקום הקשה בהרים יכול (שהמקום הוא) בישוב ת"ל המדברה ספרא  אחרי קנט:. כל (חיה) שיש בישוב יש במדבר הרבה יש במדבר שאין ביישוב תוספתא כלא' ה ט. אין מביאין תרומה מן הגורן לעיר ולא מן המדבר ליישוב ירוש' דמאי א כא ד. לא בא הכתוב אלא להשוות להן את הדרך ולומר בדרך ילכו ולא בשדות ביישוב ילכו ולא במדבר בערבה ילכו ולא בהרים שם סוט' ז כא ג. כל ארץ שגזר עליה אדם הראשון לישוב נתישבה וכל ארץ שלא גזר עליה אדה"ר לישוב לא נתישבה ברכ' לא.. אמר רב אמי ביישוב אסור (לעשות מלאכה ביו"ט שני) במדבר מותר פסח' נב.. רבי נתן אומר כל היישוב כולו תחת כוכב אחד יושב וכו' עגלה בצפון ועקרב בדרום וכל היישוב כולו אינו יושב אלא בין עגלה לעקרב וכל היישוב כולו אינו הווה אלא שעה אחת ביום שאין חמה נכנס ליישוב אלא שעה אחת ביום שם צד.. בארבעה שבילין חמה מהלכת ניסן אייר וסיון מהלכת ביישוב כדי לבשל את הפירות שם:. ע"י שהיה זבולן מפרש מיישוב ועוסק בפרקמטיא ובא ונותן לתוך פיו של יששכר נותן לו שכר בעמלו מד"ר ויקר' כה. הצביים במדבר הם ישנים אין דרכם ליכנס לישוב בני אדם שם במד' ח.  המדבר שהוא חוץ לישוב שם שה"ש, מי יתנך. העולם הזה (שאחרי המות) דומה למדבר ועולם שבאת ממנו דומה ליישוב אם אין אדם מתקן בישוב מה יאכל במדבר שם רות, באשר תמותי. חייך אני פורע לבניך במדבר ובישוב ולעתיד לבא שם קהל', שלח לחמך. ודרש שבע ארצות הוא שהיישוב נחלק על שבעה ובית המקדש היה באמצע היישוב כי רחוק הוא מאמצע הארץ ראב"ע בראש' א א. — ואמר הפיטן: אתנו במדבר נלחמו, ואתך בישוב נתלחמו שבת זכור, אלהים אל דמי. — יִשּׁוּב כרמים, יִשּׁוּב שֹבכים: רב יוסף אמר בישוב כרמים רבה אמר בישוב שובכין ב"ק פג.. — ב) ש"מ, *יִשּׁוּב העולם, שה"פ, לעשות את העולם מיֻשב ומתֻקן בכל הצריך לבני אדם: אני ה' בראתיו לכך בראתיו לתיקונו וליישובו של עולם ירוש' תענ' א סד:. משיב רבי יוסי לחכמים (כמו שיש לכם) יישוב העולם בבורות (אף אני יש) לי יישוב העולם באילנות שם ב"ב ב יג ג. לפי שאין (המשחקים בקוביא) עסוקין ביישובו של עולם סנה' כד:. אמר הלה זיתיי אני נוטל אין שומעין לו מ"ט א"ר יוחנן משום ישוב א"י ב"מ קא.. הטובה הגדולה שהשפיע הקב"ה ליישוב העולם הזה כדי לנחול חיי העוה"ב רמב"ם, יסודה"ת ד יג. ונטע הבורא יתברך בנפשו מדות וכחות יכסוף בהם לדברים כאשר יתנהג בם האדם יגדל בהם גופו ויתחזק על ישוב העולם הזה וישאר המין האנושי על ענינו חו"ה, עבוד' ה' ב. והענינים שנעזרים בהם קצת בני אדם בקצתם על ישוב העולם שיאהב להם מה שיאהב לנפשו מהם וישנא להם מה שישנא לו מהם שם, חשב' הנפ' ג. ואין תקנת העולם שיהיו כל אנשיו נוהגים בפרישות כי זה מביא לעזיבת ישוב העולם ולהפסק הזרע שם, הפריש' א. וכל אשר נוסף העולם יישוב נוסף שכלם חורבן עד אשר חשבו דרכו הרעה כי היא הטובה שם ב. שלא נאמרו אלו הדברים אלא בתגרים לתיקון העולם ולישובי הארצות ספ' החנוך שלז. — אין פלוני מן הַיִּשּׁוּב, איננו אדם של תרבות: וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מן הישוב קדוש' א י. — יִשּׁוּבוֹ של בית וכדומה, ההפך מחֻרבן: הרואה בתי ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה (ראה אותם) בחורבנן אומר ברוך דיין האמת ברכ' נח:. מיום שחרב ביהמ"ק נגזרה גזרה על בתיהן של צדיקים שיחרבו וכו' וא"ר יונתן עתיד הקב"ה להחזירן לישובן שם. וכשם שנוהגין בהן (בתי הכנסיות) כבוד ביישובן כך נוהגין בהן בחורבנם רמב"ם תפלה יא יא. — °יִשּׁוּבָה של עיר פלונית, קיומה ועשרה: לפי שישובה (של צור) היה מסחורת הים ודרך הים היה בא אליה כל הטוב שרשי רד"ק, ישב. — ג) °מספר מועט של בני אדם שיֹשבים במקום אחד, ובפרט יהודים מועטים שדרים בכפרים של לא יהודים: מעשה בא לידינו על עסק ראובן ושמעון ושמעון היה תקוע במקומו ובא ראובן לשוכרו ולהביאו ביישובו ללמד לבניו נתיישב שמעון עם ראובן ועסק עם בניו חמש שנים ועוד לבסוף נתקוטטו ביניהם וכו' אמר ראובן לשמעון צא מיישובי אשר דרשתי ותיקנתי לעצמי השיב לו שמעון אתה לא תיקנת את היישוב אחרים תקנוהו וכו' ועוד מה כחך יפה ביישוב יותר ממני אין חרם ביישוב לכל הרוצה להתיישב בו וכו' ונגמר הדין ונפסק והחזקנו שמעון ביישוב תשו' ר"ת, ספ' הישר עא. מעשה היה והלכו היהודים מישוב  אחד למניין ביוה"כ והניחה יהודית מפתח המרתף ביד שכינתה גויה  סמ"ג, סי' קמח. דודי מה אעשה וביישובינו אין עדים כשרים אך שני נכרים אביא שם מישוב אחר שערי תשו' למהר"מ מרוטנ' ג מא. ראובן הדר בישוב מרשות הקהל ומתירים לו מזמן לזמן וכבר דר בישוב כמה שנים שם רמד. אדם ההולך מישובו ויש לו חובות בעיר שם ד שמ. והיכא ששנים דרים ביישוב ואין להם עדים (ובא) אחד וצווח על חבירו (שמסרו) לכותים והלה אומר להד"מ מרדכי ב"ק קפח. ואל יסמוך על השליח ציבור כי הוא אינו מוציא רק עמי הארצות ובני הכפרים ויישובים שאינם יודעים להתפלל מהרי"ל, הלכ' ר"ה. בני אדם הדרים ביישוב ואחד יכול להתפרנס באותו יישוב ספר חסידים, תתתקה. בני אדם שמהלכין בארץ למצוא מקום לגור שם יעיינו ביישובי הארץ באותה העיר מה עניין הגוים אם גדורים בערוה שם תתתקא. שהיו שם כבר יהודים אחרים דרים שם ועד היום היה להם כח ביישוב כמו ראובן וכו' שזכה ראובן ביישוב מכח קניינו מן השר לדחות כל יהודים מעליו וכו' שמאחר שהוחזק ראובן ביישוב תחילה ויעקב ובנו שמעון באו בגבולו תשו' מהר"י קולון קפז. כל ראשי ב"ד מחויבים להתעסק ולטרוח בגביית המסים והנתינות מהישובים תקנות ליטה, שנ' תלו, האסיף תרנד. לאשר כמה קהלות וישובים אף שיש להם רבנים ואף שיש לאל ידם לעשות מונעים א"ע מלהחזיק ישיבות שם, שנ' תככ  הפנקס הזה מיוחד להמשולחים הנזכרים בגוף כתב הבקשה מקהילות וישובים ומדינות לבקש סיועה לצורך בנין ק"ק ווירמש החריבה שם, שער פנק' ק"ק וירמייזא, שנ' תנח. והנה נפשו היפה בשאלתו אדות ישוב אחד חוץ לגליל שלו אשר כמה שנים חילו פניו וכו' שיהיה להם לאב ולרב ולצרפם עם שאר ישובים אשר הם תחת דגלו שו"ת חת"ם, יו"ד רכז. הגיעני שאלת חכם תשובה שלימה היא בישוב שצריכות הנשים לידע מהלך ג' שעות לטבול במקוה טהרה שם קצז. בני היישובים שאין להם מנין בעיר ורצונם ללכת אל הקהילות הסמוכות להם לימי הפורים שו"ת תרומ' הדשן קח. ומה יעשה היחיד הדר ביישוב דרך ישרה, הנהג' הבקר. — ובמשמ' הרשות לדור במקום: והנה מימי קדם קדמתה הסכימו קצת מהיהודים לבקש מאת שר המלך בזמן ההוא בעיר מנטובא שיתן להם היישוב ושיתן להם רשות לשמור תורת מרע"ה בפרהסיא ולדון דיני ישראל שאלת יעבץ א עח. — ד) *יִשּׁוּב, דעת צלולה, לא מבֻלבלה: והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים בלימוד בשמיעת האוזן וכו' ובפלפול התלמידים בישוב במקרא אבות ו ה. חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות אפילו בו ביום הכניסן הרי אלו בחזקת מתוקנים ואיפשר שלא נטרפה דעתו שעה אחת א"ר בון בר"ח תיפתר שמת מתוך יישוב ירוש' מעשר' ג נ ג. בני אדם מתוך הקפדתן הן נודרין וכו' וזה מתוך יישוב נדר ופיו ולבו שוין שם נזיר א נא ג. מת מתוך היישוב סימן יפה לו מתוך הטירוף סימן רע לו  אדר"נ כה. — ובסמה"א: מי שכעסו במחשבה ייראה עליו היישוב וההדר ומי שכעסו שלא במחשבה תיראה עליו השטות תקון מדות הנפ' מ. גדר הגבורה והאומץ והיישוב כפי מה שמחייבת החכמה שם מו. המתון והיישוב והמדות הולכות אחרי המזג כוזרי ה י. וזה יהיה כשיקבץ כל אלו המחשבות ויברור הצודק מהבלתי צודק בחקירה שלמה וביישוב רב רלב"ג משלי כ יח. ושינהגו עם יהושע הלורקי וכן עם ההגמונים ביישוב ומוסר ולא יתקצף שום אחד מהם אף אם יחרפוהו שבט יהודה סד. אמר המלך אעפ"י שיש קצת ישוב בדבריך טומאש מכל מקום לבי נבהל לכן נלכה נא אל הפרדס הגדול ונטייל ונשמח שם. למה לא למדתם הטוב מהם מישובם והנהגתם ומוסרם שם ז. — *יִשּׁוּב הדעת, מחשבה ועיון ועצה:  רבי שמלאי אומר בישוב הדעת באת עליו אמרה לו מה את סבור שאני מתה וחוה אחרת נבראת לך מד"ר בראש' כ. ויפנה כל ימיו לגמרא בלבד לפי רוחב שיש בלבו ויישוב דעתו רמב"ם ת"ת א יב. ונקראת זאת המלאכה נחמת הנפש ויישוב הדעת ספ' מוסר לר"י בן עקנין, אבות ב טז. עתה אני צריך יישוב הדעת שאני עוסק לשום ספרים וכו' ובעל הספרים עני שמא אומר בפחות משוויין ונמצא העני יפסיד על ידי ספ' חסידים, תתתכו. מי שעוסק ברצון בדינין שהוא מבית דין ועוסק בדין ביישוב הדעת אל ישאל לו אדם בדברי תורה באותה שעה שם, תתתקי. ויהי הם היו הולכים הלוך ודבר בלי ישוב הדעת ועל רגל אחת עלו לביתו והתפללו בו הקד' ספ' חברה דק"ק רומא, בספ' שריד מעיר. — ה) °יִשּׁוּב עיוני, באורו ותקונו, שיהיה מכֻון לפי הענין: ויש בזה מדרשי אגדה אך זה ישובו של מקרא רש"י בראש' ד ח. אבל לפי ישוב המקראות הראשון הוא פשוטו של מקרא הוא, ש"ב כג ג. כך פירשו חכמים אבל לפי ישוב המקרא משמע הנה לשלום מר לי מר כשנתבשרתי מאתך להושיעני מיד סנחריב הוא, ישע' לח יז. לא הייתי מקדים להתחכם מהראשונים לדעת הערותיהם וישוביהם ואכניס טפח ואפרש פירוש ממוצע מביניהם הקד' אור החיים על התורה.