°, ש"נ, מ"ר יֵשׁוּיוֹת, — סגולת דבר יֵשׁ, שישנו במציאות: שהאחד המספרי שהוא במחיקה הוא יותר אמתי מכל שאר האחדים הגרמיים שזכרו אך מפני שאינו נופל תחת הגדרת הישות ואינו יכול לעשות מעשה וכו' לכן אין אחדותו אמתית (סהל בן תמים, פי' יצירה). וב' חקירות האלה מעידים על ישותו ועל המצאו (שם). היות לנפש יחס מה עצמי אל הגוף להיותה נותנת ישות עצמי ומיניי לגוף (מאמ' הנפש לרשב"ג). כל מה שאינו תולה מדבר אחר לפי ישותו אפשר התחלתו בהעדר התחלת אותו הדבר (שם). קצר השכל מהשיג ישות הראשונה כי אין קוצר השכל להשיג הבורא מפני חסרון מציאות הבורא (רמב"ע, ערוג' הבשם, ציון ב). כי אין בעולם השפל דבר עומד אלא היא (החכמה) לפיכך נקראת תושיה שעומדת בישותה לעולם (רד"ק מיכ' ו ט). ונקרא הזקן ישיש לפי שעמד הישות בו זמן רב (הוא, שרש ישש). נמצא חבור האדם לאשתו כשהוא כראוי שהוא סוד בנין העולם וישותו ובו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית (רמב"ן, אגר' הקדש ב). אשר יתאר כל דבר בסגולותיו וכפי ישותו (באור ספ' השירים לאריסטו). אבל מהותה (של הנפש) או ענייני ישותה הם מאמינים בדרך קבלה (שער השמים יא). הנמנע יתיחס אל ההעדר כשההעדר הוא נמנע מבוא אל ישות מן הצד שהוא בו העדר (מ' אלדבי, ש"א ב ב). ולכן ראוי לנו לחקור ולבקש בדרך המחקר ישות נפשנו ונחקור תחלה אם היא גוף או בגוף או חוץ לגוף (שם ו). כי הכלי להמצאת ההויות היא החכמה היינו לערך היות להם גילוי וישות אמנם מקום צביעתם להיות להם גוונים שהם סוד ההנהגות (אילימה לרמ"ק עין רואי ו כה). תהו מורה על דבר שאין ניכר בו לא ממש ולא צורה ובהו מורה על יישות אף כי שניהם רוחניים (הריקנטי, בראש' א). דבר שיש לו ישות ר"ל נצחיות (המאירי, משלי יו). ירמוז שישות התורה ועצמותה והוא הצפון ליחידים בכוונותיה ובטעמי מצוותיה (שם ג). הבל יקרא דבר שיש בו ישות ואין בו תועלת (ר"א בדרשי, חות"כ, הבל). ויורה שם העצם על ישותו (רשב"צ דורן, מג"א, אלוה ממעל ה). כי מציאותו (של האדם) וישותו בלעדי המעשה הוא ישות בכח (יוסף כספי, ספ' מוסר ט, כ"י וטיקן). וישיג כל חכם שם ליאותו (של הבורא) בהשקיפו מדע דרך ישכון אור מהותו אשר הוא ישותו (מ' ריאטי, מקדש מעט ב). וההתפעלות בהשכלה זו אינו כך מצד ישות השכל הזה בנפשו (מאמ' יקר', ברכ' חתנ' א). ואולם המתהווה על דרך היצירה הוא הויית הישויות מאין (ר"א חסדאי, תרג' ספ' יסודות לר"י ישראלי). כי מחויב שיהיה לדברים ההוים ישות קודמת יחויב מאותם הישויות יציאתם בלי ספק אל הפועל (ר"מ נרבוני, המאמ' בבחירה)