1 עי' הערה לקמן.

2 כבר החליט ריב"ג שהוא שֵׁם משרש ישח, אמר וז"ל: ואלאשמ וישחך בקרבך עלי זנה וישעך תתן לנו ותפשירהא וד'ליכ ואנח'פאצ'כ פי ד'אתכ אי באד עליכ ט'אהר פיכ מתמכנ מנכ ע'יר מפארק לכ (משתלחק 52), — ובעבר': והשם (מן השרש ישח) וישחך על משקל ויֶשְׁעֲךָ,  ופרושו זלותך ושפלותך בך בעצמך, ר"ל נראה עליך, ניכר בך, ולא נפסק ממך. והביא שם ריב"ג דעת אחרים שראו במלה זו, וישחך, פעל עתיד משרש שחה, ואמרו שבאה בהמלה וישחך היוד סגולה במקום יוד פתוחה, והביא ראיה לזה אל תמחי, שהתו סגולה והיתה צריכה להיות פתוחה, והתפלפל שם ריב"ג בדעה זו ואמר כי אעפ"י שאינה רחוקה מאד, אעפ"י כן הוא רואה יותר הסברה הראשנה. וכן רד"ק בהשרשים: וישחך בקרבך שם בפלס וישעך תתן לנו וענינו והכנעתך וכו' ויש אומרים כי שרש אלו שחה וישחך פעל ולא שם ומשפטו וִישחך בפלס וִיפרך. ע"כ. השבעים תרגמו מלה זו במשמ' חשׁך, כנראה עפ"י נוסחה מוטעה או עפ"י סברה. הירונ' כמו ריב"ג humilia tio. וכל זה אינו מישב מליצת הכתוב יפה. קצת המפרשים הקדמונ' והחדשים מפרשים וישחך לפי ענין הכתוב במשמ' רעב, אך כבר העירו קצת החדשים שלפי פרוש זה אין טעם להכנוי, ומלבד זה, להשם רעב אין כאן שום צרך והוא מחליש את המליצה, כי הלא זה פשוט שאם לא ישבע ירעב. פרוש יותר נאות גם לפי הענין וגם לפי חקרי הלשון פרש דוד ילין עפ"י השם הערבי ושׂח' وسخ במשמ' לכלוך וטנפת, ואמר כי הכונה כאן שהמזון ישאר בגופו של האוכל. ואעפי"כ, יותר נראה לפרש ישחך עפ"י המלה הערבית ושׁח', שהובאה בהערה להשרש, מפני שהוא נאות לפי הענין ויש לו גם סמך מהקדמונים, תרגום יונתן ותרגום הסורי, ששניהם תרגמו ישחך במשמ' מחלה. יונתן תרגם: ויהא למרע במעך. והפשיטא תרגמה: ועברתא תהוא בגוך. שני התרגומים האלה פרשו איפוא ישחך במשמ' מחלה. יונתן במשמ' מחלה סתם, מרע, והפשיטא במשמ' מחלה מיוחדה, עברתא, שהוא חלי השלשול בדם, dysenteria. עכ"פ, שני התרגומים מסכימים בפרוש המלה ישחך במשמ' מחלה, והמקור האחד שאפשר למצא למשמ' זו בערב' היא המלה ושׁח' הנ"ל, במשמ' חלשה ורפיון כח. ואעפ"י שעפי"ר להשׁין הערבי מקבלת בעברית שׂין שמאלית, בכ"ז יש מלים שבשתי הלשונות יש אותה השין, ומלבד זה בערב' יש גם שרש ות'ח כמו ושׁח, ולהת' הערב' מקבלת עפי"ר בעברית שׁ.