יְשִׁישׁוּת

°, ש"נ, — סגולת אדם ישיש:  ומפלאות תכונותיהם שטבעיהם לא ימהרו אותם אל הזקנה והישישות (ראב"ע, אגר' חי בן מקיץ).  כי מצד היושר בדעות ובמדות ומצד הישישות אשר יחובר עמהם יגדל מדרגת איש ומעלתו בחכמה (רלב"ג משלי טז).  שלרוב הישישות וחולשת הכח תתבטל פעולתם (הוא, קהל' יב).  מה זה שהתפארת בישישות וזקנה האם נבראת קודם אדם הראשון וכו, שאם תטעון כי בעבור ישישותך יתכן שתהיה חכם יותר הנה גם שב גם ישיש בנו כביר ימים מאביך (הוא, איוב טו).  לפי ששם זקנה חומר על התחלת הישישות והזוקן (ר"י אברבנאל, וירא).  אחר כך היו שנות הזקנה עם השארות הכח ושבע שנים האחרונים היו ימי הישישות ואלו הם גבולי חיי האדם (שם, חיי שרה א).  והסתיו הוא כנגד הישישות וחולשת הכח ואפיסתו (הוא, בסוף זבח פסח).  ימי האדם ו' ימי הטפות נערות בחרות זקנה שיבה ישישות (נוה שלום י ח).  רבוי האחים והבנים והעושר והאותות הפעל והכבוד והישישות המשובח ומעלות הגוף כמו הבריאות והיופי והאמיצות והעריצות (נופ' צופים ב יה).  כי הישישות המשובח הוא התמדה הגדולה בהעדר התוגה (שם).  וגם ימי האדם הם נחלקים לאלה הזמנים והם זמן הילדות וזמן הבחרות וזמן הישישות וזמן הזקנה וכו' זמן הישישות הוא מארבעים שנה עד ששים (מ' אלדבי, ש"א ד א).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים